למה כולם מתגרשים?

לא רק סרקוזי וקלרה ברוני (גרושים סדרתיים שהתחתנו לבינתיים), לא רק ברלוסקוני ידידנו הסקסי הבלתי-נלאה ולא רק שמעון פרס וסוניה נפרדים ומתחברים עם אנשים חדשים בכל פעם. זה לא קשור למעמד חברתי, למקצוע, לדעה פוליטית, לדת, מין, גזע וגיאוגרפיה. האהבה, התשוקה והצורך בהתחדשות קיימים אצל בני האדם באשר הם... שום דבר לא יעמוד בפניהם גם אם אתה ראש ממשלה, נשיא, סגן נשיא או פועל בניין. אהבה ותשוקה הן הכוח המניע, הלידה מחדש של כל אדם. הן אלו שמסכנות את חיי הנישואין המושלמים ביותר, את המשפחות הכי יציבות, את ההורים הכי טובים לילדיהם. "על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב' כ"ד). משפט כה מקסים ומלא תקווה שלא תמיד מחזיק מעמד בחיים האמיתיים.

הגירושין של אל וטיפר גור יכולים באמת להטיל ייאוש על נפשו של כל מי שמאמין בחיי נישואין נצחיים. אל וטיפר הכירו זה את זו בשנת 1970 בבית הספר התיכון סט. אלבן, היו זוג לדוגמה בנשף הפרום, הם נישאו זו לזה במהירות - יפים נמרצים משכילים ממשפחות טובות. אל גור הוא בנו של סנטור דמוקרטי, חי רוב ימיו בוושינגטון. למשפחתו, מזה דורות מטעי טבק ובקר בוויסקונסין. גם טיפר אצ'יסון באה מבית טוב. בלונדית קלסית מושלמת, הרעייה האולטימטיבית לשאפתן פוליטי, שאכן כיהן 8 שנים כסגן נשיא (לקלינטון), רץ לנשיאות והפסיד (על חודו של קול) לבוש הבן, זכה ב-2007 בפרס נובל לשלום על סרטו אמת מטרידה. לוחם עולמי למען עולם ירוק ושמירה על כדור הארץ. אל גור מעולם לא נחשב לרודף נשים והנשיקות שהתנשק בפומבי עם רעייתו החוקית היו מעוררות השראה. בנוסף, קראתי בשבועות אלה סטטיסטיקה אמריקנית, הקובעת כי 41% מהלידות באמריקה כיום הם של אמהות לא נשואות. הנה תוצאות העולם החדש. נשים לא זקוקות עוד לגבר כמפרנס, הן לא תלויות בו ואף לא בזרעו. אם לאישה אמריקנית מצליחה אין גבר זמין ומפרנס היא מתפרנסת בעצמה בכבוד ובמשתמשת בשירותי בנק הזרע. זה הכל, לא צריך להתחתן ואם רוצים מאוד, אפשר בהמשך כאשר יש לך ילד מוכן, להוסיף למשפחה גבר כלשהו על תקן מועמד לבן זוג. אנחנו, שהלכנו לאינספור חתונות של חברים וילדים של חברים הבאנו צ'ק במעטפה, רקדנו וברכנו, קיבלנו תוך פרק זמן קצר ומהיר להפתיע - דיווחים, כי הזוג שטרחנו לבוא לחתונתו באיזה גן מרוחק אי שם ברחבי הארץ, בנסיעה שנמשכה חצי לילה, הזוג הטרי החליט כבר להתגרש. למה? הבינו שהם לא מתאימים והעדיפו גירושין מהירים על הולדת ילדים וטרגדיות בהמשך. ומה עם הצ'ק שלנו או המתנה שבחרנו בתשומת-לב? הלכו להם ולא ידוע לאן.

בימים האחרונים נודע לעולם כולו עם תמונות להמחשה כי אל גור, הבעל המושלם והפוליטיקאי המצוחצח, איש מקסים לכל הדעות, מנהל כבר מזה זמן מערכת אהבים עם רעייתו לשעבר של לארי דייויד, הוגה וכותב הסדרה סיינפלד הבלתי-נמאסת והוגה וכותב סדרות בהם הוא משחק בעצמו. ביני לביני החלטתי מיד כי אל גור הוא גבר מושך הרבה יותר מלארי דייויד. אבל ידעתי כמו שאתם יודעים שזה לא העניין וגם לא העובדה שלורי דייויד היפה, האישה החדשה של אל גור לא ממש הורסת משפחות. פשוט אחרי ארבעים שנה עם אישה אחת (זה מה שאנחנו יודעים) הנשמה והגוף רוצים אישה חדשה (או גבר חדש במקרה ההפוך). בעיקר כאשר הגעת לגיל 60 (או ארבעים או חמישים). ואם הכרת בת זוג שהיא פשוט לא אישתך והיא מקסימה, מעניינת וחדשה בשבילך, אתה שוכח את החוקים (אם יש כאלה בכלל). יתכן ואל גור היה מוכן להמשיך עד הנצח להיות בעלה של טיפר (והמשיך ברומן המסעיר שלו עם לורי) אבל טיפר לא רוצה להיות האישה הבלתי-נאהבת. היא רוצה לצאת לחופש, לאור, ואולי לאהבה חדשה.