מספר המיליונרים בישראל, כאלה שמחזיקים לפחות מיליון דולר נזיל (לא כולל הון המושקע בנכסים, ובניכוי התחייבויות), זינק בשנת 2009 ב-42.7%, והוא עומד על 8,419 איש. כך עולה מ"דו"ח העושר העולמי", שהתפרסם השבוע על-ידי בנק ההשקעות מריל לינץ' וחברת הייעוץ קאפג'מיני.
בכל הנכתב על כך, לא שאל איש מה היו מקורות ההתעשרות בישראל. חוק שימור החומר קובע כי בטבע חומר לא נוצר יש מאין, הוא רק משנה צורה. אם כמות הון מסוימת עברה בשנת 2009 ל-8,419 מיליונרים לעומת 5,900 בשנת 2008, הרי שכמות כסף זו באה ממקורות אנושיים אחרים. האחרים קיבלו פחות והפכו עניים יותר. מה הם מקורות ההון הנוסף?
המקור העיקרי הוא ניצול מוכרי כוח העבודה בישראל, השכירים. רוב השכירים בישראל משתכרים פחות מממוצע השכר, וכ-40% - פחות משכר המינימום. בעבודתם הם מייצרים ערכים שימושיים, כסחורות או שירותים, שאותם מוכר המעביד ללקוחות בתמורה הגבוהה יותר ממה שהוא משלם לעובדיו. ההפרש יוצר את עודף הערך, ההופך לרווחים.
מאז חשף קרל מרקס בספרו "הקפיטל" את דרכי יצירת העושר, לא השתנה הרבה. מיליונרים ישראלים מתעשרים הודות לניצול עובדיהם, בדיוק כמיליונרים אחרים. ההבדל הוא שישראל ניצבת במקום השלישי בעולם בגידול מספר המיליונרים, אחרי הונג קונג והודו.
הונג קונג היא במקום הראשון, כי היא נהנית מעליית התפוקה ורמת החיים בסין, 1.6 מיליארד עובדים, ומנקזת אליה חלק מהגידול בתפוקה. בהודו - תהליך דומה. 750 מיליון עובדים מגדילים את התפוקה הלאומית, שחלק ממנה זורם כרווחים לכיסי המיליונרים.
למה ישראל, עם כ-7 מיליון תושבים, מצמיחה מיליונרים במאות אחוזים יותר ממדינות עם מספר תושבים דומה וכלכלה בהיקף דומה, כדנמרק או הולנד? מקורות הגידול בתפוקה הלאומית בהן הוא כוח העבודה של התושבים, בתוספת הזרמת הון מסחר בינלאומי. בישראל - תמונה שונה.
- ישראל משעבדת מזה עשרות שנים 2.5 מיליון פלסטינים, שיכולים למכור את כוח עבודתם בעיקר לישראלים, וחייבים לייבא כמעט את כל צריכתם מישראל. אליהם יש להוסיף כ-300,000 עובדים זרים, כ-5% מאוכלוסיית ישראל, הנמצאים באותו מצב. כשליש ממספר תושבי ישראל מנוצל כלכלית על-ידי כלל הישראלים, כאשר רוב ההון הנוצר מניצול זה נשאר בידי המעבידים. זהו מקור התעשרות שלא קיים אצל מקבילותיה של ישראל, והוא ההסבר העיקרי לגידול החריג במספר המיליונרים בישראל.
- מקור נוסף ייחודי לישראל הוא יבוא הון ללא תמורה. מאז קום המדינה היא מקבלת כמיליארד דולר לשנה, מתרומות והלוואות לזמן ארוך של יהודי העולם. הון זה נכנס למוסדות המדינה, ומוצא על הגדלת התפוקה הלאומית, המתחלקת מרביתה למעבידים.
- ישראל מקבלת עשרות שנים כ-2 מיליארד דולר לשנה בממוצע מארצות הברית, ללא תמורה. רוב הכסף מוצא על רכישות מוצרים אמריקניים, אולם הוא מאפשר להקצות את הסכומים הנחסכים להגדלת התפוקה הלאומית בישראל, שרובה זורמת למעבידים.
בגלל שלושה מקורות ייחודיים אלו, מזנקת ישראל למקום השלישי בעולם בגידול מיליונריה. המשמעות - היא במקום דומה גם בגידול העוני.
אילו הייתה ישראל במצב ביטחוני כמו דנמרק או הולנד, היה מצב זה יוצר רק בעיות חברתיות. אולם קיום ישראל מושתת על כוחה הצבאי. 8,419 המיליונרים לא משרתים בצבא. הצבא מושתת על גיוס שכירים חילוניים-ממלכתיים. מספר אלו יורד כל שנה, והצבא נאלץ לגייס ממקורות אנושיים שעד כה סירב לגייס. בנוסף, ככל שמצבם הכלכלי של השכירים - שהם הצבא - יורע, כך יפחת רצונם להילחם. רוסיה קרסה במלחמת העולם הראשונה בגלל סירוב חייליה להילחם למען מנצליהם.
איני דואג למיליונרים. רובם ככולם מצוידים בדרכונים זרים ואמצעי קיום מחוץ לישראל. מצב השכירים, הרוב המוחלט של האוכלוסייה, הוא שייפגע קשות בהתמוטטות המדינה. בדיוק כמו שקרה בהתמוטטות הבית השני. הגלות השנייה - באופק.
