36 שנה לאחר עריקתו הדרמטית למערב, הוכח השבוע שאגדת מיכאיל ברישניקוב, הרקדן הלטבי המיתולוגי, מענקי עולם המחול במאה ה-20, עודנה פועמת ומרגשת. "לרגע לא חשבנו לבטל את בואנו הנה", אמר כשלצידו בת-זוגו לריקוד, הבלרינה ילידת ספרד, אנה לאגונה והתקבל במחיאות-כפיים על-ידי נציגי התקשורת, במסיבת עיתונאים במרכז סוזן דלל, בנוה-צדק.
כשהוא נראה שמור היטב יחסית לגילו, 62, פוליטיקה כמו זו שהעלתה אותו בעבר לראש הכותרות, כבר איננה מעניינת את "מישה". כל מה שהוא רוצה עדיין זה לרקוד. "אנה ואני שמחים לחזור הנה, כעשרים שנה לאחר שהופענו בישראל", הצהיר. "בשבילנו זאת נוסטלגיה. חוץ מזה, לא מערבים פוליטיקה עם אמנות...".
הצמד לאגונה-ברישניקוב נחת ברביעי בטיסה מפריז, לארבע הופעות - במוצ"ש בנוה-צדק ובשני-שלישי-רביעי בהיכל האמנויות בהרצליה. בהופעותיהם בארץ ירקדו השניים שתי יצירות של כוריאוגרף העל השוודי מטס אק, בעלה של לאגונה, הנחשבת לרקדנית וירטואוזית. בנוסף יבצע ברישניקוב בעל הגיזרה הנערית שתי יצירות-סולו, האחת משל הכוריאוגרף הרוסי אלכסיי רטמנסקי לצלילי המוזיקה של מיכאיל גלינקה והשנייה משל הכוריאוגרף הצרפתי בנג'מין מילפייה לצלילי המוזיקה המודרנית של פיליפ גלאס.
ברישניקוב נראה היה מוכן לכך שנושא המחול בגילו יעמוד במרכז מסיבת העיתונאים ולא הדרמה הפרטית שלו משנות ה-70. "הריקוד הוא חלק בלתי נפרד מחיי", שח ברישניקוב. "אם אני עדיין עולה לבמה ורוקד, אזי בהרגשה שאני גם כעת טוב מספיק בשביל זה. אם לא כן, זאת יכלה להיות א-חוצפה (את המילה הזאת אמר בעברית!) מצידי. מטס, למשל, התאים יצירה לגילנו. זה ייראה מצחיק אם רקדנים בני 20 ינסו לרקוד את היצירה הזאת".
"אמשיך לרקוד כל עוד שירצו בי וכל עוד אוכל לתת מאה אחוז מעצמי", הוסיף. "זה מה שאני יודע לעשות. זה מה שאני אוהב לעשות. אני לא במאי תיאטרון. אני לא כוריאוגרף. הבמה היא כל חיי".
ניסיונות לשתף במהלך את הדברים את שותפתו המהוללת להופעה נתקלו בסירוב חייכני נבוך. אז ברישניקוב המשיך בשיחו הקולח, כשעל הפרק גם מרכז האמנויות בניו-יורק שנקרא על שמו, כאחד מענקי המחול בעולם. שם הוא מגדל את הדור הבא ונותן בנימה מפוכחת להבין שהוא רואה אי-שם באופק את היום שבו ייאלץ לתלות את נעלי הריקוד שלו.
אבל לא צריך לדאוג במיוחד לברישניקוב. אם לא לרקוד, יוכל למגנט אליו את הקהל כשחקן. ברישניקוב עשה זאת ב-77', בראשית התקופה האמריקנית שלו, כשכיכב בסרט "נקודת מפנה" שעליו היה מועמד לאוסקר כשחקן המשנה הטוב ביותר. כעבור שמונה שנים כיכב בסרט "לילות לבנים". בשנות האלפיים חזר להתייצב מול המצלמות, כשקארי ברדשאו הזמינה אותו לגלם את פטרובסקי, בן-זוגה בסדרת הטלוויזיה "סקס והעיר הגדולה". "נהניתי מאוד לשחק שם", סיפר לנו, "אבל זה יהיה נורא אם יזכרו אותי כפטרובסקי ולא את כל מה שעשיתי בעולם המחול".
לבסוף, הוחזר לרגע רקדן העל האורח אל קיץ 74, הקיץ הסוער בחייו, כשבמהלך הופעתו עם להקת "קירוב" חמק מהעיקוב הלוחץ של סוכני הק.ג.ב וערק אל החופש. ברישניקוב נראה שלם לחלוטין עם צעדו דאז. "מעולם לא התחרטתי על ההחלטה שלי לעבור לארצות-הברית, מעולם", אמר.
