יותר מכל מונדיאל אחר בהיסטורית הכדורגל היה זה הפעם מונדיאל של הפתעות: הבולטת שבהן הייתה המארחת, דרום-אפריקה, שהשכילה לעמוד בארגון מופתי של התחרויות, ללא תקלות חמורות, על-אף הלשונות הרעות שניבאו לה את ההפך הגמור. והייתה גם תחזית מוקדמת, שלא התגשמה, של אורגיות מיניות פרועות, שסופן בהדבקה המונית באיידס.
אם היה במונדיאל הזה כישלון כלשהו, הרי שהוא נעוץ מעל לכל בשיפוטם הלקוי של יותר מדי שופטים, ביניהם כאלה שמקומם בתחרות העולמית היה ממש מיותר. בעטיים נאלצו נבחרות פייבוריטיות לחזור הביתה טרם זמנן. כישלון בולט אחר, שלא ניתן להתעלם ממנו, טמון בהערכה לא-נכונה של היריב, אם בשל שאננותם ואם בשל יהירותם של מאמנים, כמו מראדונה האגדי, כאילו הניצחון כבר טמון, בלאו הכי, בכיסם ושעל כן לא מוכרחים להתאמץ יותר מדי.
ולמי שבכל זאת לא מאמין, לפחות שיזכור כי הכדור הוא עגול, ובתור שכזה גם עשוי, או עלול, לחולל הפתעות שאינן צפויות.
