"במדינה דמוקרטית לא שולחים הורים לבית הסוהר"

אופנת עמנואל הוכיחה פעם נוספת כי הדיון הציבורי בישראל בכללותו נעדר עומק, אומץ ושיקול דעת. כנראה שצריך להיות פרופסור למדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בכדי להיות גם חילוני וגם לבקר את התנהגות בג"צ. כל מחבקי בג"צ, שרוצים בג"צ חזק, לא הבחינו בדבר חשוב: בג"צ חלש מתנהג בכוחנות. הדיון הציבורי בטלוויזיה, כמו ברחוב, הבליט פעם נוספת את שידענו: התנגשות חזיתית והבדלי תרבות בין חרדים ללא-חרדים, אך למדנו דבר נוסף: בתוך התרבות החילונית יש קונצנזוס זול, עייף, מזויף ושטחי. איך מבקר ספרות מכרמיאל, עיתונאי מהרצליה, שופט בדימוס, אחלמה משדרות, עיתונאית צעירה ואחד גבי גזית חושבים אותו דבר, ממש כמו חרדים - רק בג'ינס ו"טי שירט"?

העניין הובא לתוכנית הטלוויזיה "נדבר על זה בבית", שם דנים משתתפי פאנל בענייני היום. נדמה כי רק פרץ אישי נותן אותותיו ולא שיקול דעת, בוודאי לא מנקודת מבט היסטורית שקולה, מעמיקה - זו פעם ראשונה שנשלחו אנשים לבית הסוהר על בזיון בית המשפט, כאמור. שלי טימן - שופט בדימוס, גבי גזית - עיתונאי, מנחם בן - מבקר ספרות, אחלמה פרץ - פעילה חברתית ונטע אחיטוב - עיתונאית ענו בחיוב לשאלת המנחה האם היה צריך לשלוח את ההורים האשכנזים לכלא. דניאלה וייס - ראש מועצת קדומים לשעבר, הייתה בדעת מיעוט. ניתן לכתוב "כצפוי", משום שדיונים מסוג זה מביאים, בראש ובראשונה, את נוף מולדתו של הדעתן התורן; אם הוא חילוני - הוא בעד, ואם הוא דתי, כדוגמת הגברת וייס - הוא נגד. כמה לא מפתיע, כמה רדוד, כמה לא מעמיק, שהרי דיון זה, על שופטיו ומבקריו, יכול היה להתנהל ממש ברחוב, או במגרש כדורגל - בסוף הדיון הכריז עמנואל רוזן כי התוצאה היא 5:1. תבוסה לדמוקרטיה. גבי גזית, בעל הנאום "העלוקות והתלועים" (ynet ,24.4.10), שעיניו בוהקות לשמע המילה "חרדי", שכתב במאמר, בין היתר: "תפסיקו לנקות להם את הרחובות, כבו להם את החשמל, נתקו להם את המים", הפליג בשנאתו וענה: "כן - אבל לכלא אמיתי!". מנחם בן אמר כי "צריך להגיב בחומרה על כל התפרעויות החרדים מכל הסוגים בכל העניינים", כאילו היו אלה ההתפרעויות היחידות מאז קום המדינה, למרות שדווקא בעניין זה לא היו התפרעויות כלל. נטע אחיטוב סיימה את הדיון בגישה ילדותית משהו ואמרה: "כן, ולהוסיף על זה את כל משרדי הממשלה ואת צה"ל"... - עיתונאית בישראל 2010.