גם בשידור חצי גמר הגביע העולמי בדרום אפריקה בין הולנד לאורוגוואי שמענו כולנו את הפרשן דני נוימן מצהיר על הכיוון שאליו הולך המשחק, שלא היה קשר בינו לבין המציאות שהתגלתה לאחר מספר דקות. ואכן, הצהרות אלה השתנו לפרקים. במשחק כדורגל שאורכו פחות משעתיים ושמכוסה ב-24 מצלמות היי דפינישין - כולנו רואים את מערומיו של הפרשן.
בסיקור המערכת הפוליטית, אנחנו מקבלים פרשנויות רבות ממי שנקראים בתקשורת "בכירי העיתונאים", המפרשים את המהלכים בתוך הממשלה, בין הממשלה לקבוצות השונות במשק ובאוכלוסיה, ובין הממשלה בישראל לגורמי חוץ. לצערנו, המציאות לא מכוסה כל הזמן על-ידי 24 מצלמות אלא מראים לנו רק את מה שבעלי עניין מחליטים להראות לנו. גם כל החשיפות העיתונאיות, כולן מתחילות בבעל עניין שמחליט לצאת לתקשורת.
מאחר שהציבור לא בחר בדני נוימן במסרונים להיות פרשן על סמך סטטיסטיקה של יכולת הפרשנות שלו, כך לא בחרנו את העיתונאים הבכירים על סמך יכולתם לפרש את המהלכים.
אין שום גורם שאני מכיר שמציג את הסטטיסטיקה של "בכירי העיתונאים" לפרש את המציאות, וכמובן שהציבור לא נדרש לדרג את העיתונאים או לתמוך בהם. למרות זאת, קבוצה מצומצמת זו, משפיעה על הלך הרוח הציבורי יותר מכל גורם אחר, אין היא נתונה לביקורת של מבקר המדינה, של בג"צ (כל זמן שהם נזהרים מלשון הרע) או של הציבור.
איך אמר פעם מי שמנחה את
כוכב נולד, ותחשבו על זה...