נראה שכוחם של האינטרסים הפוליטיים גובר על כל אינטרס אחר והשמירה על יציבות הכיסא היא הדבר החשוב אצל כל מנהיג, גם כשמדובר בנשיאה של המעצמה הגדולה בעולם, ארצות הברית. זוהי הדעה הרווחת בקרב גורמים מדיניים בכירים בירושלים וגם בקרב בכירי הרשות הפלשתינית.
הנשיא
ברק אובמה, שהפופולריות שלו נמצאת בירידה בסקרי דעת הקהל והזקוק מאוד לתמיכה של היהודים בבחירות לקונגרס בנובמבר, העדיף הפעם שלא להתעמת עם ראש הממשלה
בנימין נתניהו. הוא הקפיד לחלוק לו כבוד באופן פומבי ולא להתעמת עימו, כדי שלא להחריף עוד יותר את היחסים ביניהם.
מבחינת אובמה אפשר להקפיא בינתיים את ההבטחות שנתן ליו"ר הרשות הפלשתינית
מחמוד עבאס עד לאחר הבחירות בנובמבר. אחריהן יוכל הנשיא אובמה להוציא אותן מהמקפיא, להפשיר אותן ולחדש את העימות עם נתניהו. אבל הדבר תלוי בשאלה מה יהיו תוצאות הבחירות לקונגרס? וכיצד יעריך הנשיא את סיכוייו לזכות בכהונה שנייה?
מהאינטרסים האלה ייגזר היחס שלו לישראל ולראש הממשלה בנימין נתניהו. גם הפלשתינים מבינים זאת... לכן, התגובות הפלשתיניות לתוצאות הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה הן זהירות, אך ניכר כי הן מלאות באכזבה.
הפלשתינים אינם מוכנים להיכנס למשא-ומתן ישיר עם ישראל מבלי שישראל תשלם להם תשלום מדיני כלשהו, לכן גם לאחר פגישת נתניהו-אובמה ממשיך מחמוד עבאס, השוהה בביקור באתיופיה, לדרוש התקדמות בנושאי הביטחון והגבולות כתנאי למעבר לשיחות ישירות. הוא מוכן להאיץ את "שיחות הקרבה" אך מתנה את המעבר לשיחות ישירות בהתקדמות לעבר דרישות הפלשתינים. מחמוד עבאס לא רוצה להסתמך על הידיעות באמצעי התקשורת בלבד וממתין להבהרות מממשל אובמה. זו העמדה הפלשתינית הרשמית...
באופן בלתי רשמי, מביעים הפלשתינים את אכזבתם מתוצאות הפגישה. הם אינם רואים שום תוצאות חדשות שנבעו ממנה ושיקדמו את תוכניתם להקמת מדינה פלשתינית עצמאית שבירתה ירושלים. בשלב הזה, עד שיקבלו הבהרות מהממשל האמריקני, הם רואים בתוצאות פגישת נתניהו-אובמה נסיגה נוספת מההתחייבות שקיבל על עצמו הנשיא אובמה לאחר הבחירות בארה"ב לסיים את הכיבוש ולהקים מדינה פלשתינית עצמאית. מבחינתם, הנשיא אובמה ממשיך ב"ניהול הסכסוך" ולא ב"פתרון הסכסוך".
הם מביעים מורת רוח מדברי הנשיא האמריקני, כי הוא "מאמין שנתניהו רוצה שלום ומוכן לקחת סיכונים למען השלום". לדעתם, המדיניות של נתניהו בשטח היא בדיוק הפוכה.
הפלשתינים מודאגים כעת שהממשל האמריקני יפעיל עליהם לחץ להסכים לעבור למשא-ומתן ישיר עוד לפני חודש ספטמבר, שהוא מועד סיום הקפאת הבנייה בהתנחלויות. הם חוששים להגיע למצב שבו יסכימו למשא-ומתן ישיר עם ישראל מבלי שקיבלו שום תמורה ובאותה העת ממשלת נתניהו אף תחדש את הבנייה בהתנחלויות. אולם, הדאגה הפלשתינית איננה רק מהדרישה האמריקנית החדשה לעבור למשא-ומתן ישיר. הם מודאגים גם מעמדות הליגה הערבית.
ועדת המעקב ליוזמת השלום הערבית אמורה להתכנס בחודש ספטמבר, בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק, כדי לעשות ביחד עם הפלשתינים "הערכה מחדש" לשיחות העקיפות עם ישראל בתום ארבעה חודשים. הפלשתינים מזהים כרסום בעמדת הליגה הערבית בעקבות הלחץ האמריקני לעבור למשא-ומתן ישיר עם ישראל. לטענת בכירים ברשות הפלשתינית, מדינות ערב מטילות על הרשות הפלשתינית "מצור כספי" מאז תחילת השנה. על-פי החלטות ועידת הפסגה הערבית, היו אמורות מדינות ערב להעביר לרשות הפלשתינית סכום שנתי של 330 מיליון דולר, אך עד כה הגיע אליה סכום של 53 מיליון דולר בלבד.
הפלשתינים חשים כי הם נתונים ללחצים של ארצות הברית ושל ישראל, ולחסדיהן של מדינות ערב. למרות זאת, אין להם שום כוונות לוותר על דרישותיהם. לכן, לא צפויה שום פריצת דרך במשא-ומתן עם הפלשתינים גם אם ייאותו לעבור למשא-ומתן ישיר עם ישראל.
אין לפלשתינים שום כוונה לוותר למשל על דרישתם לנסיגה ישראלית לקווי 67', או להסכים לנוכחות של כוחות צה"ל בבקעת הירדן במסגרת סידורי הביטחון בהסדר הקבע. העיתונות הערבית מצטטת באופן יומי את דבריו של מחמוד עבאס לסנאטור
ג'ון קרי, כי "לא יסכים אפילו לנוכחות של חייל ישראלי אחד על אדמת פלשתין".
ההנחה הרווחת בקרב השביעייה היא כי משא-ומתן ישיר "יחשוף את הפנים האמיתיות של מחמוד עבאס". שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר
אהוד ברק שניהל את המשא-ומתן עם
יאסר ערפאת בקמפ דייוויד בשנת 2000, בודאי זוכר היטב כי למחמוד עבאס היו עמדות נוקשות יותר מיאסר ערפאת במהלך המשא-ומתן בנושאים השונים של הסדר הקבע. מחמוד עבאס לא שינה את עמדותיו עד היום.
