אנטיביוטיקה הינה שם כולל לקבוצת תרופות המשמשות לטיפול בזיהומים והיא בין התרופות הנמכרות ביותר בעולם (בארה"ב לבדה נרשמות תרופות אנטיביוטיות לטיפול בבעיות אוזניים בשווי כולל של כ-500 מיליון דולר לשנה).
תרופות אנטיביוטיות נרשמות למגוון רחב מאד של בעיות ורבות הפעמים שלא לצורך.
במאמר זה ננסה לבחון האם באמת יש צורך בטיפול האנטיביוטי ברבות מהפעמים ומהם באמת הסכנות הטמונות בה?
מהי אנטיביוטיקה?
האנטיביוטיקה הינה תרופה הפוגעת בחיידק על-ידי כך שהיא גורמת נזק למבנה התא. לרוב האנטיביוטיקה אינה הורגת את החיידק כי אם בולמת את התפתחותו או מחלישה אותו. העובדה היא שהחיידק נותר בגוף ומחכה לתנאים אופטימליים שיאפשרו לו להתחזק ולייצר מחלה שוב.
בעודו שוהה בגוף, החומר הגנטי של החיידק עובר מוטציה המסייעת לו לשרוד גם בנוכחות אנטיביוטיקה. בזכות המוטציות הללו מסוגלים חיידקיים להתאים עצמם לסביבה ולשרוד גם בתנאים עויינים. כך מתפתחת בגוף עמידות לאנטיביוטיקה. כלומר פיתוח העמידות לאנטיביוטיקה הוא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים.
הסכנה בפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה היא בכך שבעקבות שימוש לא מבוקר או שלא לצורך באנטיביוטיקה, אנו עלולים להגיע למצב שבו ביום בו באמת נזדקק לאנטיביוטיקה היא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה, מה שיחייב שימוש באנטיביוטיקה חזקה-רחבה הרבה יותר, במינון מוגבר ולאורך זמן.. זהו מצב שעלול לסכן חיים!
דרך האוכל
ככל שגופנו חשוף יותר לאנטיביוטיקה כך חלה עליו סכנת קיום ממשית. הבעיה מורכבת הרבה יותר מאחר שאין אנו מודעים לכך שגופנו מקבל כמויות עצומות של אנטיביוטיקה ביום יום - דרך המזון.
בשנות ה-50 גילו חקלאים כי מתן של תוספת אנטיביוטיקה לבעלי חיים גורמת להאצה בגדילתם. בנוסף נחשפים בעלי חיים לאנטיביוטיקה כנגד התפתחות חיידקים. למעשה בעלי-חיים מקבלים קוקטייל של אנטיביוטיקות כשמנגנון פיתוח העמידות חל גם עליהם. בנוסף מתברר כי אותה עמידות כנגד אנטיביוטיקה עוברת אלינו בני האדם כאשר אנו צורכים את אותם המזונות - מוצרי חלב הבקר והבשר, ולמעשה מרחיבה את טווח התרופות האנטיביוטיות שהאדם מפתח עמידות כנגדם.
וירוסים
חשוב להבין כי אנטיביוטיקה כלל אינה אפקטיבית כנגד וירוס או נגיף. מאחר שלנגיף או וירוס אין מבנה תא הניתן להרס, האנטיביוטיקה כלל אינה מסוגלת לפגוע בו. לעתים רופאים נותנים כיסוי אנטיביוטי במצב זיהום מתוך החשש שיתפתח זיהום משני על-ידי חיידקים. האם חל כאן הכלל של "לא מועיל לא מזיק?" - אז זהו, שלחלוטין לא, שכן לא רק שהאנטיביוטיקה אינה מטפלת בנגיף, הרי שהיא אף מחלישה את הגוף וחושפת אותו להדבקויות נוספות.
ואולם יהיה מי יאמר שגם במצב של וירוס, רק לאחר השימוש באנטיביוטיקה חש הילד בשיפור, האמנם?
אורך חייו של נגיף הוא כ-72 שעות. לאנטיביוטיקה נדרשים כ-48 שעות לתחילת ההשפעה בגוף כלומר סביר להניח שהנגיף פשוט סיים את חייו בטרם האנטיביוטיקה השפיעה.
בנוסף - אנטיביוטיקה מייבשת, כלומר מוציאה נוזלים. לרוב, בכל זיהום, עקב הגברת ההזרמה של מערכת חיסון ולימפה לאזור נוצרת נפיחות, גודש או לחץ על האזור - אוזניים, ריאות, גרון וכולי. מאחר שאנטיביוטיקה מיבשת הרי שעומס הנוזלים יורד ונוצרת הקלה.
אז מהם הנזקים משימוש באנטיביוטיקה?
1. פגיעה בפלורת חיידקים - אוכלוסיית חיידקים המכסה את פני השטח של העור ואת חללי הגוף, כולל דרכי הנשימה והעיכול, אשר לה השלכות רבות ומגוונות כדוגמת:
2. בעיות מעיים - פגיעה בחיידקים הטובים במערכת העיכול כדוגמת לקטובצילוס אסידופילוס וביפידובקטריום ביפידוס. לאוכלוסיית החיידקים במעי יש מגוון רחב של תפקידים בינהם ייצור של ויטמינים, פירוק של סיבים תזונתיים, הפרשת חומרים נוגדי חיידקים ועוד. קרוב ל-100 סוגים שונים של חיידקי מעיים מועילים אובדים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה ופגיעה בהם עלולה ליצור שלשולים, גזים, נפיחויות, בעיות נשימה ועוד.
בנוסף, מופרשים חומרים רעילים ונוצרים מאגרי חיידקים שמחכים לזמן המתאים לתקוף שוב את הגוף - כך מתפתחות מחלות דלקתיות - פרקים, קרוהן, מחלת המעי הרגיז, מחלות אוטואימוניות כגון סוכרת, מחלת עייפות כרונית, פיברומיאלגיה ועוד ועוד.
מנסיוני רב השנים ראיתי כי כמעט בכל מצב בו התפתחה מחלה כרונית בחיים בוגרים נמצא רקע היסטורי של שימוש באנטיביוטיקה ובתרופות אחרות.
3. החלשה תדירה של מערכת החיסון הגורמת לחשיפה גדולה יותר לחיידקים ונגיפים - הדבקויות חוזרות ונשנות, מופעים חוזרים של אותה בעיה וכולי - הגורמים לעיתים לשימוש נוסף באנטיביוטיקה ולרוב בתרופות נוספות.
4. חוסר יכולת של הגוף להתמודד עם הקל שבווירוסים - כאשר גופנו רווי אנטיביוטיקה נשללת ממנו היכולת להתמודד גם עם וירוסים פשוטים שתוקפים את הגוף חדשות לבקרים. עם גוף בריא וחזק יוכל להתגבר על בעיה יומיומית שכזו בקלות, הרי שגוף חלש לא יוכל למצוא בתוכו את הכוחות להתמודד. השפעת הווירוס תהיה חריפה, תגובת הגוף תהיה חזקה ולרוב ינתנו מחזורי אנטיביוטיקה נוספים לטיפול, רק שהפעם, נזדקק למינון גבוה יותר.
5. שגשוג יתר של שמרים ופטריות מעי המובילים לזיהום כללי של קנדידה במעי ובגוף כולו. זיהום שבעבר היה נחלתם של אנשים חולים הסובלים מכשל חיסוני, תינוקות שאצלם מערכת החיסון עדיין לא בגרה ובשלה או קשישים. כיום מדובר באחת המגיפות הרציניות.
אם כן, מה חשוב לנו ההורים לדעת?
1. ראשית, והחשוב מכל-רגע לפני שהרופא ממליץ על מתן אנטיביוטיקה דרשו אבחון מדויק.
בחשש לחיידקי מעיים - דרשו תרבית צואה, בחשש לדלקת גרון - דרשו משטח וזכרו שהופעת תפליט או העובדה שהילד נשא אינן סיבות מספיקות למתן אנטיביוטיקה. כמו-כן, לפעוטות עד גיל 3 כלל אין סיכוי סביר להסתבכות כתוצאה מנוכחות סטרפטקוקוס. לגבי דלקות אוזניים - הרוב המכריע של דלקות האוזניים חולף גם ללא אנטיביוטיקה, היו סבלניים.
2. לגוף בריא יכולת מעוררת השתאות לטפל בעצמו - כל שדרוש לו זה זמן, סבלנות והרבה אהבה. לרוב ככל שנתערב פחות בשלבים המוקדמים של המחלה כך נחזק את יכולתו של הגוף להתמודד.
3. רק כאשר ברור כי לגוף אין יכולת להתמודד יש מקום להתערבות אך זו צריכה להעשות באופן מבוקר, הפועל ביחד עם הגוף ולא נגדו. ההחלטה האם נכון לקחת אנטיביוטיקה או לאו צריכה להילקח על-ידי אנשי מקצוע תוך שימת לב למכלול שיקולים ולכן חשוב לפנות לרופא משלב אשר בידו תחומי טיפול רחבים.
זכרו - לחיידקים ווירוסים יש תפקיד חשוב בחיינו ובבריאותנו. בריאות נמדדת לא על-פי אי הדבקות, כי אם על-פי יכולת ההתמודדות... על-מנת לשמור על בריאותנו ובריאות ילדנו ועל-מנת לתת להם את ההזדמנות לחיים בריאים וממומשים יש לעודד גישה אחראית ושקולה לשימוש באנטיביוטיקה, יש לפנות למקורות סיוע וטיפול הבונים ומחזקים את הגוף ולצור דיאלוג בין רופאים, אנשי צוות מקצועי והורים לשימוש מושכל בתרופות וללקיחת אחריות על החיים.
