סרט תיעודי הוא סרט תיעודי כפי שסרט בדיוני-עלילתי הוא סרט בדיוני-עלילתי. נקודה.
להדגשת העניין והדגמתו מצורף תצלום תיעודי ("טבע דומם") של שלושה תפוחים שאני צילמתי ושבכל מקרה ואיך שלא תבחנו אותם בפורמט בו הם מופיעים: "צילום סטילס" – הם ימשיכו להיות שלושה תפוחים מתועדים ב"צילום סטילס".
אם למשל הם היו "מצוירים" – אז היה כבר מדובר ב"ציור" ולא ב"צילום סטילס" תיעודי כמוצהר.
זה יכול לענות בתמצית נמרצת ומדויקת גם לאלה שציינו את "וואלס עם באשיר" כדוגמה לסרט תיעודי שנכלל וזכה בתחרות האקדמיה בעבר. ולכן בואו נזכיר ונאמר ש"המדריך למהפכה" דומה הרבה יותר מבחינת הז'אנר שלו ל"שיטת השקשוקה" מאשר ל"וואלס עם באשיר".
טשטוש ההבדלים בין שתי קטגוריות כשמגיעים לתחרות ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת שמעצם טבעה היא צריכה וחייבת להתנהל בתנאים שוויוניים – הוא חמור ומאוד לא רצוי. עניין זה עלול לשבש ולהחליש עד מאוד את אופייה ואת יוקרתה ותקינותה הציבורית של ה"אקדמיה" – אותה הקמנו על-מנת לברוח מכל אותן ועדות של קובעי טעם ומחלקי פרסים שלטוניים ממונים.
מבחינת הנהלים והסדר התקין, סרט תיעודי טוב ככל שיהיה, לא הופך לסרט בדיוני-עלילתי כפי שסרט בדיוני-עלילתי גרוע לא הופך לתיעודי דוקומנטרי. בכלל אין כאן שאלה של טיב או טעם אישי – לא של היוצרים ולא של הא/נשים האחרים.
נא לא להתבלבל ונא לא לבלבל: לא מדובר כרגע בדיון אמנותי על גבולות הז'אנר ועל ניואנסים בתוכו, מדובר על פ-ר-ו-צ-ד-ו-ר-ה ונוהל לא תקין של חוסר מתן אפשרות שווה ליוצרי סרטים תיעודיים אחרים באורך דומה – שלא חשבו או לא העזו להשתמש בחוצפתם ולהגיש את עצמם לקטגוריה שאינה שלהם.
ככל שעולות וגואות התגובות בכתב ובעל-פה לעניין שבנדון – ה"שעטנז" וחוסר העמידה בכללים השוויוניים בתחרות האקדמיה – מתמיהה ומדהימה שתיקתם של הנוגעים בדבר: המועמדים עצמם.
מובן וברור מדוע יוצרי הסרטים התיעודיים הקצרים יותר שותקים – למה להם עוד מתחרה שהופק בתקציב גבוה עם "סקס-אפיל" בולט שיאיים עליהם ועל סיכוייהם?!
לא לגמרי ברורה שתיקתם של יוצרי הסרטים התיעודיים הדומים באופיים ובאורכם לסרט המדובר – לא מפריע להם שגם הם יכולים היו – רק אם רצו או ידעו על האפשרות – להיכלל גם הם ב"תחרות הגדולה"?!
אבל, לגמרי לא ברורה שתיקתם של יוצרי הסרטים העלילתיים הארוכים האמיתיים, שכן סרט זה, "המדריך למהפכה", בו מדובר, בא לאכסנייתם כאורח בלתי קרוא ויש בכוחו מבחינה סטטיסטית ומתמטית לגזול מסיכוייהם להיכלל בחמישייה הסופית או אף בזכייה עצמה.
מוזרה, זהירה, "פחדנית" ולא מכובדת שתיקתם של מפיקים ובמאים אלה שלבטח אינם מסכימים להפחתה או לפגיעה בסיכוייהם ובזכויותיהם.
האם הסכינים הקצרות או הארוכות תישלפנה רק אחרי ההצבעה הראשונה והכרזת החמישייה?! האם אז יהיה זה הזמן המתאים לטרונייתם המאוחרת וחסרת האפקט בעליל?! ברור שלא.
