הכרעת הדין בעניינו של
צחי הנגבי היא הדגמה מצערת ללהטוטנות מן הצדק ולהתעלקות על המשפט. אכן לשיא אינטלקטואלי כזה נדרשים אלף עמודי להג מנומקים, כדי להפוך את "הברור כשמש בצהרי הקיץ" ל"ערפילי חשכת חורף".
כאזרח בלתי תלוי בנידון, נותרו לי המסקנות הבאות:
הנגבי חטא בגניבה פוליטית! (שוחד הוא בסך-הכל עוד גניבה מתוחכמת) זה הרי מופיע בים המילים של הכרעת הדין.
אמת מידה מוסרית של אזרח הדיוט כמוני שופטת אותו ומוצאת אותו אשם בהכרעת דין בת חצי עמוד! תראו איזה יתרון יש לשיטת המושבעים. היא חוסכת שופטים, חוסכת אלפי עמודי הכרעות דין מתפתלות, מוזילה את עלויות התהליך ועושה הרבה יותר מן הצדק הברור.
מה שעוד ברור לבר-דעת כמותי, הוא שח"כ הנגבי האשם לא היה היחיד! היו לא מעט גנבים כמוהו שלא נתבעו ליתן דין. אכן זאת בעיה! תפסת גנב אחד, יש אלף גנבים שלא תפסת גם בגלל שלא חיפשת, "מן הצדק" ראוי שתשחרר את המסכן. כי הרי כבר נכתב "צדק צדק תרדוף" וערך ה"צדק" קודם לכל עוולה, ו"צדק" צריך שייעשה גם בין גנבים ורמאים!
כשהמשפט נזקק לסיוע של צדק, כנראה שהוא בבעיה קשה! וליתר דיוק השופט הוא בבעיה קשה. במצב כזה הייתי מייעץ לכבוד השופט להתייעץ עם הנכד שלו, ואם עדיין אין לו - אז עם הבן או הבת שלו, והם יבהירו לו צדק, והכרעת הדין שלהם תמליץ מן הסתם לנסיבות מקלות בגזר הדין, מאחר שגניבה פוליטית היא תופעה רווחת גם אם טרם הוכרזה לנורמה מקובלת. עוד יאמר לו נכדו, להוסיף הערה מהותית לפסק דינו המלומד, שמן הצדק הטבעי הוא שיש להגיש כתבי אישום גם נגד כל הגנבים הידועים האחרים! כי זהו הצדק הטבעי! אין הוא אמור להגן על גנבים!!!
אז איך קורה שמה שמובן לכל אזרח הדיוט, הופך בקודקודם הקודח של שופטים מלומדים למורכב וסבוך?
- זה קורה כשמתעוות המאבק הבריא בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, וכשיש ערבוב בינה לבין הרשות המבצעת. ושתי האחרונות חוברות להן ומצליחות לכופף את הרשות השופטת, עד כדי כך שזו מתבלבלת...
- זה קורה כשמערכת השפיטה מתנהלת בשיקולים זרים, אישיים, פוליטיים תדמיתיים, וחוששת לממש את מלוא העוצמה שבידיה.
- זה קורה כאשר נוצרת אליטה מכובדת, עוצמתית, עשירה ויוקרתית של פרקליטים המקושרים לפוליטיקאים שמתמחים בלהטוטים משפטיים, בהטלת מורא סמוי על שופטים המצויים במעלה המדרג. וכל שמבקש השופט הוא שיתנו לו שלבי סולם, אפילו רעועים, שעליהם ירד ויוכל לזכות או להקל בדין לקוחותיהם...
- זה קורה כשאין כבר שופטים בריאים וישרים בירושלים! וכשאלת המשפט כבר אינה מכוסת שתי עיניה, ופוזלת בעין תורנית כדי "להגן מן הצדק" גם קצת על ביתה שלה...
צחי הנגבי צריך להיות כסיל גמור כדי לערער על הכרעת הדין המבולבלת הזאת שנפלה בחלקו. השאלה הגדולה מדי היא מה תעשה הפרקליטות? אלה בדיוק המקרים שבגינם עו"ד
יהודה וינשטיין נלקח על-ידי יודעי-דבר מהיכלו היוקרתי והובא לשרת את מנהיגיו ובאמצעותם את עמו. האם יתעלה?...