השמאל ויתר על יישוב הארץ וכן על עבודת האדמה. לפיכך, מה נשאר? ואקום! לוואקום הזה נכנס דור שאינו ידע את יוסף והחליט שהוא יודע מה טוב לעם ישראל, מהי הרעה החולה של עם ישראל: השטחים הכבושים. אג'נדת "הכל בגלל 67'" היא תורת אלוהי השמאל. בדיוק כמו עניין יישוב הארץ בסוגיית העגלות, קחו לשמאל את אג'נדת 67' ואין לו כלום. לא רק אורי תובל מעיתון 'הארץ'
"לא יכול לשמוע את המנטרה עם ישראל-ארץ ישראל-צבא הגנה לישראל-ילדים לישראל-קידוש השם" ב
"נאום הפשיסטים וג'יהאדיסטים" המזעזע שלו - אלא כל השמאל כולו.
מוהר מלין על תנועת "אם תרצו", אך בו בעת עוסק בהפחדה. קצת קשה לבקש מצאצאי אנשי היישוב הישן - אלו שהפחידו את העולם כולו מפני מנחם בגין, שכונה פשיסט(!) בכדי לסתום פיות, זה שבן-גוריון לא קרא אפילו בשמו - להיזכר בכל אלה. ראש ה
ממשלה הראשון הפך את המושג "בלי חרות ובלי מק"י" לאם כל ההפחדות. 'הארץ', '
מעריב' ו'
ידיעות אחרונות' כינו את בגין "בייגין" בכדי להדגיש שהוא גלותי.
אך ממש לפני חודשים נכנסו אל תוך הוואקום של מוהר, רק משמאל הפעם, אנשי "השמאל הלאומי" עם מניפסט עגום, נטול ביבליוגרפיה, נטול משמעות היסטורית וממש ניתן לצטט את מוהר עצמו בכותבו על "אם תרצו", רק להפך:
"הם מנסים להחיל פרשנויות מרחיבות עד אבסורד למה הן סכנות ממשיות ומפחידות - כמו פגיעה בבטחון המדינה - וכך לצמצם מאוד את מה שמותר להגיד".
מניפסט "השמאל הלאומי", אם נשתמש בו כאנלוגיה ל"אם תרצו", החיל פרשנויות מרחיבות עד אבסורד ועסק ברטוריקת הפחדה סדרתית מהזן הנמוך ביותר.
איני יודע אם מוהר קרא את המניפסט, אשר מסמל מבחינתי את השמאל החדש, האינטליגנט החדש, זה שהטקסט מכוון אליו ("ולא לפוליטיקאים או לאקדמאים", כפי שמצוין במניפסט), שחונך על דרך הישראליות בלבד, במערכות הרגילות ואינו נגיש לשפת התורה, לפילוסופיה של הרמב"ם, למשנה. מחברי המניפסט יודעים זאת. לכן הם "רידדו" את הטקסט בכדי שקוראיו יבינו. כך נוהגים היום.
עיתונאים בכירים שימשו מעירים מהצד (השמאלי):
רינו צרור ו
אמנון אברמוביץ'. חמישה חודשים לאחר ניצחונו של נתניהו על פרס, בבחירות 96' התבטא רינו צרור כך: "המלחמה תתנהל רק על-ידי חלק מהעם. אחוז ניכר מן השמאל לא ישתתף במלחמה הזו. חלק גדול מחיילי צה"ל המשתייכים לשמאל לא ייצאו למלחמה בשטחים"
1.
הפחדה תוצרת השמאל: לא תנועה, לא אגודה - עיתונאי בכיר ומוביל. במניפסט הטיוטא ב-2009, צרור גם שאל-כתב: "מה קרה לצעירינו"? התשובה בסוף. כנראה שרינו צרור ינק את המנטאליות הזו ממורשת השמאל אשר הקים את המדינה. ולכן מותר לו הכל,
הוא הרי לא המציא את זה; 46 שנה קודם לכן נכתב ב"על המשמר": "הפלמ"ח לא יקיים שליחות של ראש ממשלה ששמו בייגין" (1950).
מדוע מוהר אינו מלין על שתיקת האתרוגים של אברמוביץ'? מקרה חמור מאין כמוהו של הבעת דעה בתוספת קריאה להשתיק עניינים משפטיים של ראש ממשלה מכהן, בכדי ליישם את אג'נדת השמאל, יכול להוביל רק בישראל לקבלת פרס למצוינות ומקצוענות: "לדעתי צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא גם מפני דגלים משפטיים".