חברת דואר ישראל החליפה את רשות הדואר ומתיימרת לתת שירות טוב באיכות של חברה פרטית, אבל מסתבר ש"עם האוכל בא התיאבון עד כדי הקאה".
אם הזדמנתם לאחרונה לסניף דואר במטרה לקבל חבילה או דואר רשום, בוודאי נתקלתם בתופעת התורים הבלתי סבירים. מסתבר שהרצון של מנהלי חברת הדואר להרוויח, משבש את שיקול דעתם על-חשבוננו, הציבור.
חברת הדואר מוכנה לעשות כל דבר שמניב הכנסות ורמת השירות יורדת ויורדת. בסניף דואר מצוי ניתן לרכוש מטבע זר, לבצע החלפת בעלות של רישיונות נהיגה (תהליך שלעתים לוקח גם עשרים דקות ויותר, ומשבית פקיד אחד מתוך שניים או שלושה ממתן שירות), לבצע העברת כספים לחו"ל ועוד מטלות ממטלות שונות שגורמות לנו האזרחים הנדרשים לשירותי דואר פשוטים להמתין בתורים בלתי אפשריים.
בימים האחרונים נחשפתי לפן נוסף של התנהלות חברת הדואר. שלשום מצאתי בפתח ביתי ערימה של מכתבים המיועדים לבתים שונים ברחוב בו אני גר. בתיבות הדואר הייתה חלוקה מקרית של המכתבים בלי שום קשר לשמות המופיעים עליהם. עשה רושם שמישהו רצה לחסל את חבילת הדואר לחלוקה במהירות האפשרית.
צלצלתי למנהל הדוורים האזורי וממנו למדתי שחברת הדואר מעסיקה חניכים בני עובדים בתקופת הקיץ. לבקשתי שתופסק העבודה של אותו בן עובד המחלק דואר בצורה רשלנית כזו, ענה לי המנהל האזורי כי "העניין" לא פשוט ואלה "בני עובדים". קיבלתי הבטחה שהנושא "יטופל". אתמול והיום התופעה חזרה על עצמה ואני תמה כמה מכתבים נזרקים לפח האשפה כדי לקצר את זמן עבודתו של החניך "בן העובדים".
איני רואה מצב שבו חברת תוכנה הייתה מעסיקה בתכנות רשלני בני עובדים, או שחברת החשמל הייתה מבצעת חיבורי חשמל רשלניים על-ידי בני עובדים. בחברת דואר ישראל, בני עובדים קודמים ללקוחות. הוא שאמרנו - טובה לעובדים - הרבה פחות טובה לציבור...
אגב, הבטיחו לנו תחרות בדמות רשיון לחברות חלוקת דואר נוספות, ובפועל הפריטו את רשות הדואר, חילקו משכורות והטבות, אבל תחרות... יוק!
