הגיע הזמן שמדינת ישראל תפעל על-פי טובת המדינה והחברה, ולא מתוך פחד מהעולם, בשל העבר הטראומתי שחקוק בלבו של העם היהודי שחלקו הושמד באדמת אירופה.
לדעתי, דווקא האירועים ההיסטוריים הטרגיים צריכים להאיר נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות לפעול בהיגיון ולא להפעיל יותר מדי רגש בעניין השבת הפליטים לארצם. היהודים הושמדו באירופה משום שלא הייתה להם מדינה; כעת, משיש להם מדינה אחת, חייבים הם לשמור עליה ברגישות יתרה ובחרדת קודש.
הפליטים פוגעים במדינה והורסים בה את החברה. בבירת הפליטים, תל אביב (החלק הדרומי שבה), הוקמו כנסיות ומסגדים מאולתרים. הסממנים היהודיים נהרסים אט-אט בעיר העברית הראשונה. על-מנת לקבל אזרחות ישראלית, רוקמים הפליטים יחסי אישות עם בנות ישראל. יש לא מעט בנות ישראל שכבר הביאו לעולם ילדים מפליטים. בדרך זו קובעים הפליטים את מעמדם בארץ ישראל.
הנישואים בין העולים מאתיופיה לפליטים יגרמו להכחדתנו כקהילה יהודית, דווקא כאן, בארץ. לנו אין לאן ללכת, כי אין לנו מדינה יהודית אחרת. נטשנו את אתיופיה ויצאנו במסע ציוני מפרך בשביל להגיע ולהיות במדינה יהודית משלנו. בנות העדה, מהולות באהבה חפוזה עם לחץ נפשי, פונות למשרד הפנים בבקשה להכיר בזוגיות החדשה שלהן עם הפליטים מאריתריאה ומאתיופיה. כך הן פותחות בפני הפליטים דלתות להתאזרח בישראל. כהמשך, מביאים האזרחים החדשים את נשותיהם וילדיהם הביולוגיים. הנשים הישראליות מהוות אמצעי לקבלת אזרחות ותו לא.
כבר קרו מקרים, בהם אלפי הנוצרים שנישאו תוך איומים ליהודים עלו לישראל, ולאחר השתקעות קצרה הם התגרשו מבני/בנות זוגם היהודים. הם, כמובן, נסעו והביאו את משפחותיהם מאתיופיה. הפירצה הזאת מהווה גורם נוסף למאבק של המיסיון נגד הקהילה, כשגם רבים מיהודי בית ישראל הפכו להיות בני חסות של המיסיון, שהפך לטרור של הנשמה היהודית.
גם הרשות הארצית לשירותי דת מוצפת בפניות של הפליטים בבקשה להתגייר. שלא תטעו, הם לא חפצים להיות יהודים, אלא לשם קבלת אזרחות ישראלית.
בבירת הפליטים בדרום תל אביב, יצא לי לפגוש פליטים מאתיופיה ומאריתריאה. לא מדובר בפליטים פוליטיים שבאמת סכנת מוות מרחפת מעל ראשיהם ושברחו מאימת מוות. הם היו אומנם בתפקידים בכירים בצבא ובשלטון, אבל הרוויחו גרושים ורצו כסף, לא יותר. המניע שלהם הוא כלכלי, והם מצאו כי דרך סודן יכולים הם להגר לישראל ולהצהיר שהם פליטים נרדפים פוליטית, וכך להביא לשיפור מעמדם הכלכלי.
מעסיקים מעדיפים את העובדים הזרים ואת הפליטים על פני הישראלים. זה תקף לגבי טאטוא רחובות בערים (תחום תעסוקה שעבור עולי אתיופיה מהווה מקור פרנסה. מכורח המציאות בעבר, לא היה מי שיתחרה עימם על משרה זו, אבל עכשיו הקבלנים מעדיפים שהפליטים והעובדים הזרים יטאטאו את רחובות הערים. את הישראלים שולחים הביתה) וגם לגבי עבודות ניקיון במרכולים (העיפו את העולים מאתיופיה ובמקומם קלטו פליטים בשכר עלוב, ללא תנאים).
על ישראל צריכה לדאוג להחזיר את הפליטים לארץ מוצאם וכן לדאוג לפרנסת אזרחיה. ליצור חוסן חברתי ולמנוע את שבירת הצביון היהודי כאן, בארץ ישראל.
נכון שנעים יותר להפגין בשדרות מנחם בגין בתל אביב ולהצהיר כי אני בעד מתן אזרחות ישראלית לכל הפליטים והעובדים הזרים, אבל אני לא צבוע ולא מתיימר להיות כזה, ולכן אני מציע שבמקום לתת להם אזרחות ישראלית, עדיף לתת להם סיוע ותמיכה כלכליים בארץ מוצאם ולהחזירם ברגישות עם חשיבה הגיונית על עתיד המדינה.
אם ישראל לא תעורר עכשיו, היא עלולה למצוא עצמה עם דרישה לאוטונומיה עצמאית בתוך מדינת ישראל. הפליטים מאפריקה מתעניינים בבטחון המדינה ולא בחיפוש מקומות עבודה. אני נשאל לא אחת, על-ידי פליטים, אם אני מכיר עולים מאתיופיה שמשרתים בשירות הביטחון החשאי של ישראל. הם איום ממשי על מדינת ישראל כמדינה יהודית. היום הם מדברים בגנות ישראל בתקשורת ויש להם ארגון-גג שמאחד אותם.
כאמור, עדיף שמדינת ישראל תסייע למדינות שמהן הם באו, ביצירת תשתית חברתית ולפתח את הכלכלה המקומית שלהם, במקום לתת להם אזרחות ישראלית, שדרכה יפעלו להכחיד את בית ישראל דווקא כאן, בארץ שלנו. נציין כי כבר היום מותקפים השוטרים על-ידי הפליטים בסיורים שגרתיים בנווה שאנן בתל אביב. אם יקבלו הפליטים אזרחות ישראלית, הם יהפכו את תל אביב למוקד הטרור של המזרח התיכון.
