|
לפני שבועות אחדים פרסם סופר ערבי-ישראלי בשם עלא חליחל כתב-שטנה בתחפושת "עצות מעשיות" לנוער הערבי. בעשותו שימוש בלשון סגי נהור, השווה חליחל את ישראל לגרמניה הנאצית, את חוקיה לחוקי הגזע הנאצי, ואת מצבם של ערביי ישראל לזה של יהודי אירופה בשואה. "עצותיו" של חליחל נועדו בעצם לטעת ולהעצים בקרב קוראיו הערבים תחושת קוֹרבנוּת. כאב (יהודי), אני מבקש להציע לאותם נערים כמה הצעות מעשיות אחרות:
- הכינו עצמכם כבר עכשיו לרגע של חשבון הנפש - הוא יבוא מהר מכפי שנדמה לכם עתה, בנעוריכם. בקרוב מאוד תצוץ השאלה: מה עשיתי בחיי? האם חייתי אותם בצורה המיטבית? האם היו בחירותיי נכונות? מה השגתי לעצמי, מה תרמתי לצאצאיי, לעמי ולעולם?
- החליטו כבר עכשיו אם תשעבדו עצמכם לנקמה ולאיבה או שתקדישו עצמכם למיצוי החיים, ליצירה ולתרומה. אם תבחרו בנקמה, בידקו ביושר מדוע אתם שונאים ועל מה אתם מבקשים נקמה. לא תדעו תסכול גדול מלגלות שבזבזתם חיים על מלחמה שהייתה גם חסרת סיכוי וגם בלתי צודקת.
- העריכו נכונה את מצבכם. אל תטעו – נכון, היהודים נתונים במצב רוח קודר. אחרי מאה שנים הם עדיין נאלצים להילחם על קיומם כאן. זה קשה וזה מעייף. אבל זיכרו: אין להם לאן ללכת, אין להם מקום אחר. משום כך ניצחו במערכות שנכפו עליהם עד כה ומסיבה זו יוסיפו וינצחו במאבקים הבאים, גם אם נדמה לכם אחרת. בני עמכם טעו בעבר לא אחת ודימו לעצמם כי הנה יכריעו את ישראל. אתם משלמים היום את מחיר אותן טעויות.
- זיכרו: היהודים מבקשים שלום. היהודים אינם שונאים ערבים, אינם מעוניינים ב"כיבוש" וגם אינם מעוניינים בהשפלתכם – ערביי ישראל. רובם יקבלו אתכם ברצון ובכבוד. רובם יהיו מוכנים להאיץ את סגירת הפערים בינינו – לסלול שני ק"מ כביש גישה במגזר הערבי על כל קילומטר כביש שייסלל בשאר הארץ; להוסיף שתי כיתות במגזר על כל כיתה שתיבנה ליהודים... עד להשגת שוויון אזרחי מלא. אבל הם לא יקבלו מאבק ערבי לביטול זהותה היהודית של ישראל. למנוע מן העם היהודי, העתיק שבעמים החיים היום, זכות למדינה משלו - זו אנטישמיות, גזענות ושפלות. האם אלה ה"ערכים" למענם אתם רוצים להקדיש את חייכם?
- החליטו מה חשוב לכם יותר – איכות חייכם או לאומיותכם. אם חייכם בישראל טובים לכם, אתם אזרחים רצויים ושווי זכויות אזרחיות בה. אם לאומיותכם יקרה לכם יותר, תוכלו לממשה במדינה הפלשתינית. אין לכם זכויות לאומיות בישראל. יהודים אמריקניים, גם אלה שנולדו בארה"ב, אינם תובעים לעצמם זכויות לאומיות יהודיות בה. אלה שיהודיותם יקרה להם במיוחד, עולים לישראל. הם אינם חשים שיש להם זכות לכפות את יהדותם על אמריקה. גם לכם אין זכות כזו בישראל.
- חִתרו לכבוד ערבי אמיתי – לא לכבוד שינבע מחיסולה של ישראל. זה אינו כבוד, זו חרפה. בתרומה ערבית למדע, לתרבות ולקדמה יהיה כבוד אמיתי. והוא בר-השגה. "הגניוס הפלשתיני" אינו נופל מן "הגניוס היהודי". היהודים רק בוחרים נכון יותר. העם היהודי, הנרדף שבין העמים, שגם לו חשבונות היסטוריים ארוכים, עם שמצוּוה להכרית את זכר עמלק, ידע תמיד להפנות את עיקר מרצו ללימוד, ליצירה, לקידוש החיים ולתיקון-עולם. האם לא יישגב הכבוד הערבי יותר אם תבחרו ב"ספר" במקום ב"חרב"? אם תקדישו את חייכם לפיתוח תרופה חדשה, לגילוי עיקרון פיסיקלי חבוי, לחיבור מוזיקה כובשת עולם... במקום לשוהדא ולגי'האד?
- בידקו ביושר: האם אתם באמת קורבן של היהודים? האם באמת "הנכבה" היא סיבת היעדרכם ממצעד הנאורות והקדמה? זיכרו: זהו מצעד שאתם יכולים לזכות בו במקום של כבוד, אם רק תציבו זאת לעצמכם כמטרה.
- אמצו לכם מטרות ראויות: החליפו את "חיסול היישות הציונית" בבניית חיים לעצמכם.
- האמינו בעצמכם, ביכולתכם לחיות בכבוד ובגאווה – אל תסתפקו בקורבניות.
|
