ועדת טירקל מול הוועדה הבינלאומית

התקשורת על פרשניה, מלאה בימים אלה בביקורת על נתניהו, בעקבות העדות בוועדת טירקל, שהוא מגלגל אחריות, מזגזג, חוזר בו ומנסה להתנער ולהיטהר מכל פגם בטיפול הלקוי שהיה בקשר למשט "המרמרה". ובכן בנושא זה כדאי להבהיר כמה אמיתות ויסודות בענייני ממשל, אחריות וסמכויות, במדינה דמוקרטית. אחריות לא ניתנת לחלוקה ולא ניתנת לגלגול. סמכויות ניתנות להעברה: קבועות או זמניות, אך האחריות תמיד נשארת על ראש הפירמידה. אחריות טבועה ומעוגנת בתפקיד, לכן נושא התפקיד, לא יכול להתנער ממנה ולברוח ממנה, לא בארץ ולא בחו"ל. ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל - יש להם אחריות וסמכויות במסגרת תפקידם, שבא עם המינוי והוא מלווה אותם בכל הקדנציה. זכותם ולפעמים חובתם, להעביר סמכויות לאחרים לצורך ביצוע, מעקב ושליטה. אך ההעברה מסתיימת בסמכויות, לעולם לא באחריות. אי לכך, כאשר נתניהו מעיד בפני וועדת טירקל, העובדה שהוא מצהיר, שהוא אחראי כראש ממשלה לכל אירועי המשט, רק בסוף העדות ולא בתחילתה, כדרישתם של חלק מהפרשנים, אינה רלוונטית כלל, ואינה מעידה על זגזגנות, בריחה מאחריות וגמגום. היא מעידה שהפרשנים לא מבינים ולא הפנימו את עיקרי הממשל ומנצלים את תמימות הציבור להשפעה פוליטית לא הוגנת. אותו עיקרון חל על שר הביטחון, לאמור: אחריותו הביטחונית על ביצוע, דרך הביצוע והתוצאות הן באחריותו. הסמכות ואמצעי הביצוע ודרכיהן הן של הצבא. צודק ברק כשהעיד בפני הוועדה שדרכי הפעולה הן באחריות צה"ל, אך כמובן כמפקד סיירת מטכ"ל וכרמטכ"ל, לא יוכל לטעון שהוא לא התערב ולא מבין בתחום הביצוע. טיעון זה מתאים לשר ביטחון אזרחי ולא משורות צה"ל. להבדיל משרי השביעייה, גם אם קיבלו דיווח על דרך ואמצעים מברק וגם אם דנו רק באספקטים התקשורתיים, מדיניים, אין בכך לשנות את מפת האחריות הכוללת. תפקיד הממשלה והשביעייה להנחות ולתת קווי פעולה, אבל הביצוע, דרכי הביצוע, יישארו תמיד בידי צה"ל ומפקדיו. כאשר הרמטכ"ל או מפקד חיל הים, באישורו, מציגים תוכנית פעולה וממליצים עליה, יש להניח שראש הממשלה והשרים, יקבלו אותה, וזאת ההנחה שכנראה פעלה גם במקרה הנוכחי.

האספקט התקשורתי/מדיני - "פשלה" מס' 1

לגרסת ראש הממשלה, השביעייה דנה בעיקר בנושא התקשורת, יחסי חוץ והתדמית. לצערנו ניתן לסכם, שלמרות הניסיון המצטבר הרב של משתתפי השביעייה, הכישלון/פשלה בנושא התקשורת הייתה רועמת. התמונות מאירוע המרמרה שוחררו באיחור רב, לאחר שכל כלי התקשורת הגדולים כבר הריצו תגובות ותמונות משלהן, רובן לא מחמיאות לצה"ל. תגובת דובר צה"ל ושחרור החומר הרלוונטי היו באיחור ולא יכלו לשנות את מה שכבר נספג בתודעה הבינלאומית. משכבר עשו את הצעדים הנכונים, הם לא נסמכו על הסברה אגרסיבית ורחבה ואיבדו מכוחם. לסיכום: הפן התקשורתי נכשל, בשל הכנה לקויה, ביצוע מאוחר, מגומגם, חסר ביטחון וחסר כישרון. ראה לדוגמה את הסרטון, שפורסם רק עכשיו, בקשר לח"כ חנין זועבי. המסקנה: כישלון שכולו באחריות ראש הממשלה.

האספקט הביטחוני/ביצועי - "פשלה" מס' 2

כל העם רואה את הקולות והתמונות, ומה שראו עינינו - לא היה נעים, לא היה מרנין, למרות שהמשימה הושגה בסופה, בשל אומץ לב חיילי השייטת ומפקדיהם, שאילתרו במקום לאור שינוי הנסיבות וההפתעות שהכינו להם. השמועה שאחת האופציות הייתה לעלות לסיפון עם מדי א' או רובי צבע, אם הייתה נכונה, יכולה להסביר את גודל "הפשלה" שנמנעה במזל. מפקד חיל הים נושא בתחום זה של הכנת המבצע ודרך ביצועו באחריות אישית, הדורשת הוצאת מסקנות אישיות. הרמטכ"ל ושר הביטחון, שידעו ואישרו את התוכנית, נושאים אף הם באחריות לביצוע שתחילתו בכישלון ובסיומו המוצלח, בשל כישרון הלוחמים בשטח, על הסיפון ועל המים. לסיכום: שר הביטחון והרמטכ"ל, אחראיים אישית ל"פשלה" מס' 2. כאן אין כל אפשרות להתחמק ולגלגל לאחרים - כי אין אחרים.

המודיעין -"פשלה" מס' 3

קשה להבין, איך מערכות המודיעין של המטכ"ל ושל חיל הים, פעלו כמגששים באפילה, כאשר המשט היה בתכנון חודשים מראש. נוסעי המרמרה, 600 איש, חלקם הגדול עלו במיוחד לבצע פעולות התנגדות מתוכננות, חלקם חברי עמותות תומכי חיזבאללה, חמאס וטהרן, והמודיעין לא ידע עליהם? האינטרנט, הטוויטרים, הדיווחים החיים מהמרמרה, התכנסויות ההסתות, היו גלויות לעין - והמודיעין לא ראה ולא שמע, מוזר ותמוה ביותר. מסקנה: ראש אמ"ן, המטכ"ל וחיל הים נושאים באחריות האישית לפשלה מס' 3. ונשאלת השאלה - איפה היה המוסד? מה חלקו בפרשה ובאחריות?

וועדת טירקל מול הוועדה הבינלאומית

הוועדה הבינלאומית שמונתה ע"י האו"מ, יותר נכון ע"י הוועדה לזכויות האדם של האו"מ שמינתה גם את וועדת גולדסטון. מוזר - שלאור ההפרות הגסות והקשות של זכויות האדם, על פני הגלובוס, כמו אירן, אפגניסטן, עירק, צ'צ'ניה, דרפור, טיבט, ביבשת אפריקה רבתי - רק ישראל באופן קבוע זוכה ליחס מועדף בוועדות חקירה. המחשבה שמאחורי מינוי וועדת טירקל ועוד 2 משקיפים זרים הייתה לתת לה צביון בינלאומי ולמנוע וועדה מטעם האו"ם. היום מתברר שעבדו עלינו ועכשיו יש שתי וועדות באותו נושא. לגבי הטוענים שוועדת טירקל מיותרת וגם עכשיו עדיין הזמן לבטלה ניתן להשיב כי הוועדה החלה כבר את עבודתה ויש לתת לה את המשקל הראוי. החומרים שלה והעדויות ישמשו כבסיס לעדים לוועדת האו"ם. במידה ומסיבות שונות, מהותיות או טכניות ישראל תחליט לא להופיע בפני וועדת האו"ם או לנתק איתה מגע - עדיין טענותינו וגרסתינו תישמע בפני וועדת טירקל ועוד 2 משקיפים זרים מאושרים ע"י האו"ם. מבחינת המשפט הבינלאומי, יש זכות למדינה המאוימת ע"י גורם זר, תוקפני, לפעול גם מחוץ למים הטריטוריאליים, במידה והאיום מופנה כלפי המדינה - כפי שהיה במשט ובמטרותיו. לדוגמא: במידה ואוניה או צוללת של מדינה זרה, מחוץ למים הטריטוריאליים, משגרת או מתכוונת לשלוח טילים לעבר ישראל - זכות ההגנה העצמית עומדת לה, לבצע פעולות צבאיות מעבר לקו התחום הימי. כך שמבחינה משפטית פעולות צה"ל מכוסות ולגיטימיות.

נקודות למחשבה:

1. כדי למנוע תאונות רכבת נוספות עם מכוניות (פורצות מחסומים) לבנות מחסומים כפולים בהפרש עד 50 מטר מהמסילה. 2. בעניין גירוש ילדי הזרים: עם כל הצער והחמלה, השר ישי צודק. אי-אפשר להפוך את הילדים למגן משפטי אזרחי ולהסתתר מאחוריהם. אסור להפוך ילדים כוויזות לאזרחות או שהות קבע. יש לקבוע מדיניות ברורה ולגרש את מי שצריך.