נתחיל בחדשות הטובות: מצבה של העיתונות המודפסת אולי אינו נורא כל-כך. עובדה: בשנת 2009 גדל מספר העיתונים המופיעים ברחבי העולם ב-1.7%. לחובבי טריוויה הנה הנתון המעודכן: אשתקד הופיעו על פני כדור הארץ 12,477 עיתונים. וגם: רבע מכלל המבוגרים בעולם קוראים עיתון יומי מדי יום.
אם תשאלו את כריסטופר רייס, העומד בראש האגודה העולמית של עיתונים ומו"לים (WAN-IFRA), לחובבי הפרינט ולמי שמתפרנסים ממנו אין סיבה לשקוע במרה שחורה. "אני מבחין בנטייה בקרב כתבי תקשורת ופרשנים לעסוק בעיקר בהיבטים השליליים של הביזנס, בשעה שברור שיש היבטים חיוביים", צוטט רייס בשבוע שעבר. הוא דיבר בכינוס השנתי של האגודה בקואלה לומפור, בירת מלזיה, שם פורסם הדוח השנתי על מצב העיתונות בעולם.
1,230 עמודי הדוח, תחת הכותרת "מגמות בעיתונות העולמית 2010", כוללים הררי נתונים לצד תחזיות והערכות באשר לעיתונות המודפסת. הבשורה העיקרית היא התאוששות שוק הפרסום השנה, אחרי המשבר הכלכלי שנגס לא פחות מ-17% מכלל הכנסות הפרסום של עיתוני תבל. מי שדיממו בצורה הקשה ביותר היו עיתוניה של ארצות-הברית, שאיבדו במשבר 25% מהכנסותיהם.
מעבר לכך, כצפוי, יש בתחזיות דגש על מעבר נרחב יותר של עיתונים לפלטפורמות הדיגיטליות, תוך הערכה כי בכל הקשור לתכנים עיתונאיים, הפוטנציאל הגדול טמון בסלולר. אחד מיתרונותיו של הטלפון הוא שיש כבר מודלים טכניים ועסקיים המאפשרים לגבות תשלום מן הגולשים לתכנים העיתונאיים ביתר קלות מאשר באינטרנט.
ובכל זאת, יש גם חצי כוס ריק. מספר העיתונים אולי גדל, אבל הקוראים ממשיכים להיעלם. אשתקד איבדו עיתוני תבל 0.8% מתפוצתם, ובסך-הכל התכווצה התפוצה ב-5.7% בחמש השנים האחרונות. מתברר שיש חלוקה ברורה בין חלקי העולם: במדינות מערביות, מפותחות, עם מסורת של עיתונות רבת שנים, התפוצה צונחת. ואילו בעולם השלישי, במדינות המתפתחות, הדפוס צומח. באסיה, למשל, עלתה תפוצת העיתונים בשנה שעברה באחוז אחד, ובחמש השנים האחרונות גדלה בסך-הכל ב-13%.
אסיה ממשיכה להיות אפוא התקווה הגדולה של העיתון המודפס: 67 מבין 100 העיתונים הנפוצים ביותר בעולם ראו אור ב-2009 ביבשת זו. סין, עם 109 מיליון גליונות עיתונים הנמכרים בה מדי יום, מופיעה ברשימת רבי-המכר יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
החשבון פשוט: ככל שעולה רמת החיים בסין ויותר אנשים לומדים קרוא וכתוב, כך נפלטים ממכונות הדפוס יותר ויותר עותקים. בראש רשימת מאה הגדולים ממשיך לעמוד היומון היפני "יומיורי שימבון" עם 10,020,000 עותקים מדי יום בממוצע, כחמישית מתפוצת העיתונים היומית במדינה זו. בהודו, על-פי הדוח, נמכרים מדי יום 110 מיליון עותקי עיתונים, והיא המדינה עם המספר הגדול ביותר של יומונים - 2,500 (לרשימת 100 העיתונים הנפוצים בשנה הקודמת 2008 -
ראו כאן).
אבל על-פי רייס, גם אם התפוצה יורדת במערב, אין מקום לייאוש. לדבריו, ניכר תהליך דרמטי של שינוי בעולם העיתונות. "מדובר במטמורפוזה של עסקי עיתונות הדפוס אל תוך מודל עסקי חדש, דינמי, המתבסס על הפרינט אך מתפשט אל המדיה החדשה", משוכנע רייס ומזכיר כי האינטרנט אינו רק איום אלא גם הזדמנות עבור עיתונות הדפוס להתחדש.
אפשר שאחד הביטויים הדרמטיים ביותר למטמורפוזה זו הוא כוונתו של רופרט מרדוק להוציא לאור עיתון שיהיה מיועד בלעדית להפצה על גבי מחשב הטאבלט אייפאד של אפל ואביזרים דומים, כפי שדווח ביום שישי ב"
לוס-אנג'לס טיימס".
אם עד עתה נדמה היה שעולם הפרינט עוסק בעיקר בחיפוש קדחתני אחר יישומים דיגיטליים לעיתונים מסורתיים, נראה שמרדוק מבקש למתג עבור צרכן החדשות הדיגיטלי, הנייד והממוחשב עיתון ייחודי, שגם יעוצב ברוח התקופה. אם אכן ייצא עיתון כזה לאור, מעריכים שהוא ילך בעקבות "Usa Today", עם טקסטים קצרים ושפע גרפיקה.
עיתון הטאבלט עשוי להעניק משמעות חדשה למונח טבלואידיזציה - אותה התרחקות מעולמות תוכן רציניים וכללי עבודה מוקפדים שמאפיינים עיתוני איכות, לעבר סיפורים אנושיים, "חדשות רכות", תצלומים סוחטי דמעות ורכילות על סלבריטאים, כדרכה של העיתונות הפופולרית, הטבלואידית.
אך לא רק האינטרנט מטיל צל על העיתונות המסורתית. גם עיתוני החינם נוגסים בהתמדה בציבור קוראי העיתונים בתשלום. ראשי האגודה העולמית של עיתונים ומו"לים בחרו לאמץ את עיתוני החינם לחיקם בסיכום התפוצה הגלובלית, שכן בלעדיהם היו חייבים להציג תמונה עגומה של צניחה משמעותית בתפוצה.
על-פי הנתונים שפירסמה האגודה, ב-2009 הגיעה תפוצת החינמונים ל-20% מכלל תפוצת העיתונים באירופה, 11% בדרום אמריקה, 7% בצפון אמריקה ו-9% באוסטרליה ובאוקיאניה. בשנים קודמות היו מי שחלקו על כמה מנתוני האגודה, בטענה כי שיטות הבקרה של התפוצה שונות ממדינה למדינה, ועדיין לא נקבעו סטנדרטים אחידים למעקב אחרי תפוצת חינמונים והפצת תכנים של עיתונים באינטרנט או בטלפונים סלולריים. כמה מהנתונים מבוססים על נתוני תפוצה שנבדקים על-ידי גופים בלתי תלויים, ואחרים מבוססים על סקרי חשיפה.
גם עיתוני החינם נהנים השנה מן היציאה ההדרגתית מהמשבר הכלכלי. מו"לית החינמונים "מטרו" הודיעה בחודש שעבר כי ברבעון השני של השנה עברה לרווחיות, בניגוד להפסדים ברבעונים הקודמים, והיא מצפה כי תסיים את השנה ברווח. לשיפור במצב החברה תרמה מכירת מקומוניה המפסידים בפורטוגל, ביוון ובאיטליה.
על-פי נתונים
שהציג חוקר עיתוני החינם ד"ר פיט באקר בבלוג Newspaper Innovation"", חלה ירידה משמעותית במספר החינמונים באירופה בשנים 2007-2009: מספרם ירד מ-139 ל-82, והחשיפה אליהם קטנה בכ-19%. מצד שני, היעלמותם של 57 חינמונים מן השוק התחרותי עשויה להבטיח יתר רווחיות לאלה ששרדו.
שוק עיתוני החינם בעולם ממשיך
לעבור טלטלות, ולא רק בשל המשבר. בעוד שבלונדון נהפך ה"איבנינג סטנדרט" עם רכישתו בידי אלכסנדר לבדב מעיתון בתשלום לחינמון, ובאחרונה אף הצליח להגיע לאיזון כלכלי, הרי יש גם מי שבוחרים בכיוון ההפוך: בדרום-אפריקה החליט במאי האחרון המו"ל של "הטיימס" להפסיק את חלוקתו חינם - ולהפיצו כעיתון בתשלום.
ב-2009 נטלה העיתונות המודפסת 24% מכלל תקציבי הפרסום בעולם, והיא ממשיכה להשקיף בחשש אל האינטרנט, שנוגס כבר ב-12% מעוגת הפרסום. הטלוויזיה מובילה עם 39% מהעוגה. האגודה שמפרסמת את הדוח מבקשת לקדם את האינטרסים של העיתונות המודפסת, ומשום כך היא מבליטה נתונים חיוביים שעלו מסקר שנערך בין מפרסמים בבריטניה על-ידי חברת
מיקרוסופט.
על-פי הסקר, התשואה בהכנסות של עסקים מפרסום בעיתון גבוהה יותר מכל מדיום אחר: כל ליש"ט שהושקעה בפרסום בעיתון הניבה הכנסות של 5 ליש"ט. לעומת זאת, כל ליש"ט בפרסום באינטרנט הביאה ל-3.4 ליש"ט הכנסות, והשקעת אותו סכום בטלוויזיה הניבה רק 2.2 ליש"ט הכנסות.
הממצאים מרשימים, אבל סקר הוא רק סקר. וכמו הנתונים על ביקוש גובר למכונות דפוס בסין ובהודו - ספק רב אם הדוחות האופטימיים יבלמו את תהליך שקיעתו המתמשך של העיתון המודפס. סקופים, כותרות ראשיות, נתוני בורסה וקטעי רכילות ימשיכו להבזיק - אבל יותר ויותר על גבי צגים ניידים ובוהקים, קטנים או גדולים. ספק אם בני הדורות הבאים יחושו עוד את מגע הנייר הגס, המצהיב, ואת צבע הדפוס הנמרח על האצבעות.
עוד בנושא:
