במאמרי הקודם כאן ("דרושה דחוף מפלגת מרכז-שמאל חדשה - ממ"ש", 12.8.10), הדגשתי שטירוף המערכות של ממשלת ישראל הוא מערכתי, ולכן גם התרופה לו חייבת להיות מערכתית - החלפת השלטון בישראל. בשל מצבן הגסיסתי המצער של "העבודה" ושל מרצ, והשמרנות החלולה של "קדימה", דחוף להקים מפלגת מרכז-שמאל חדשה - חיוני ממ"ש (ממ"ש - שם זמני, כמובן), מפלגה ערכית וחכמה, נמרצת וכוללנית, אמינה ונקייה.
להקמת מפלגה דרושים: 1 - מצע רעיוני, 2 - ממון רב, 3 - הנהגה סוחפת. אלה - יביאו את אלפי הפעילים ואת מאות אלפי המצביעים.
1. במקום מצע אני מציע שממ"ש תגבש תוכנית עבודה, בתחומים: יוזמות שלום, צמצום פערים והרחבת צדק חברתי, שוויון אזרחי יהודי-ערבי, שדרוג בחינוך ובאיכות-הסביבה, ופוליטיקה נקייה.
גם המפלגה החדשה חייבת להיות מערכתית, ולהציע פתרונות לכל: ליהודים ולערבים; למרכז, לשמאל, ואפילו לימין ולדתיים:
- ממ"ש צריכה לעסוק גם ב"שלום תמורת שטחים" - אך גם בביטחון הלאומי, וגם בגושי התנחלויות שנאלץ, כנראה, לספח לישראל (ולפדותם בחילופי שטחים).
- ממ"ש חייבת לעסוק גם בצדק החברתי ובצמצום הפערים - וגם במפעלים, בבעליהם ובהשקעותיהם.
- חיוני שממ"ש תטפל בטיהור הציונות - אך בלי להיסחף למאבקים נגד לא-ציונים, ערבים, מתנחלים או חרדים. ממ"ש צריכה לממש שוויון אזרחי לכולם: בפיתוח הנגב - עם רפורמת קרקעות לבדואים; ובשיקום הגליל - יחד עם תושביו הערבים.
- ממ"ש חייבת לפעול בחינוך - עם מהפך בשכר המורים, בגודל הכתות, ובתוכניות הלימודים; אך גם באיכות הסביבה: בכיבוד האקולוגיה - ללא סגידה.
- ממ"ש חייבת לשמור על פוליטיקה נקייה ושקופה, ללא רבב, ממ"ש.
2. הממון יבוא ממימון המדינה ומתרומות משותפים לדעה, תעשיינים ואחרים, שילכו אחרי מנהיגות ערכית, אמינה וסוחפת.
3. בעבר הצעתי שינהיג את ממ"ש
עמרם מצנע (בעבר אלוף פיקוד המרכז וראש אגף התכנון בצה"ל, ראש עיריית חיפה, יו"ר מפלגת "העבודה" וח"כ, והיום מסיים כהונה של חמש שנים כראש הוועדה הממונה בירוחם. גילוי נאות: כיהנתי כמרכז המבצעים שלו ב"עבודה"). זו גם דעתי היום, אלא שמצנע, לצערי הרב, מסרב...
אני מציע עתה הנהגה קולקטיבית, ועם הזמן יצמח ה"ראשון בין שווים". מה דעתכם, למשל, על ה"עשירייה הפותחת" הבאה (שכולה על אחריותי בלבד): מצנע - על ניסיונו הביטחוני, העירוני והחברתי; הסופר דוד גרוסמן - על שיעור קומתו המוסרית; חתן פרס ישראל בחינוך פרופסור גבי סלומון - על הבנתו העמוקה בחינוך ועמדותיו הערכיות; מנכ"ל האוצר הקודם
ירום אריאב - על הבנתו הכלכלית-חברתית ויכולת הניהול שלו; ראש עיריית הרצליה יעל גרמן - על ניסיונה המוניציפלי ויכולת הניהול שלה; ח"כ
עמיר פרץ - על מסירותו החברתית ונגישותו לתושבי שכונות ועיירות פיתוח; המזרחן ד"ר עאדל מנאע - על פעילותו הרצופה בשיתוף-פעולה ערבי-יהודי; השר לשעבר
אופיר פינס - על ניסיונו הפוליטי, הפרלמנטרי והממשלתי, ונאמנותו לערכים; הסופרת יוכי ברנדס - על יחסה החם ליהדות, ונגישותה לאוכלוסיות הדתיות; עו"ד ואל"מ (מיל.) גלעד שר - על ניסיונו העצום במשאים-ומתנים עם הפלסטינים. אתם - ואני - יכולים להוסיף לרשימה.
מה דעתכם?
רבים וטובים הבחינו בחלל הריק במרכז-שמאל בישראל. חלקם אינם מתאימים למרכז-שמאל ערכי (כיאיר לפיד ו
דן חלוץ). אך אחרים, טובים וראויים מ"המחנה", שוקלים רעיונות דומים: יוסי קוצ'יק - מנכ"ל האוצר לשעבר,
רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב, הרב מיכאל מלכיור - ח"כ "מימד" לשעבר,
מוטי ששון - ראש עיריית חולון, אברום בורג - יו"ר הסוכנות לשעבר, ואחרים. יש כבר מספר קבוצות המתארגנות לנושא: קבוצת "המפלגה הסוציאל-דמוקרטית" או "השמאל הליברלי", המתארגנת בסמיכות ל"התנועה החדשה מרצ"; קבוצת "השמאל הלאומי", בראשות עו"ד אלדד יניב והמחזאי שמואל הספרי; קבוצת "שמאלה" (שנקראה "אפשר אחרת"), עם ח"כ דובי חנין מחד"ש ויו"ר הנהלת מרצ מוסי רז; קבוצת "ציונות דתית ריאלית"; "הדמוקרטים", בהובלת חיים אסא; "המטה הסוציאליסטי" בהובלת אורי יזהר, ועוד. ממ"ש תציע לכולם התלכדות. כי המטרה חיונית לנו ולילדינו. ממ"ש.
