נתניהו נכנס למלכודת בעיניים פקוחות

הפתיחה החגיגית של השיחות הישירות בין ישראל לרש"פ הסתכמה, כביכול, בהחלטה פורמאלית על סדר הדיונים. ומה נקבע כסעיף ראשון? - הסכמה על גבולות בין ישראל למדינה הפלשתינית. אחרי שהנשיא אובמה ושרת החוץ שלו כבר הכריזו שגבולות אלו יתבססו על "הקו הירוק" של 1967, שזכו לכינוי "גבולות אושוויץ", כבר ברור שהסעיף הראשון יהיה גם האחרון במו"מ, ולאחריו לא יהיה שום ערך לפלפולים של קברניטי ישראל על התנאים בהם יסכימו להקמת מדינת פלשתין ביהודה ובשומרון. כי ברגע שנקבעו הגבולות - שום דבר לא ימנע מהערבים להכריז על מדינה פלשתינית בגבולות אלו ולקבל על כך אישור מכל העולם. כלל ברזל בתכנון אסטרטגי הוא - שלפני קבלת החלטה על פעולה מול יריב יש לבנות פרדיגמה של נוסחת ההתנהגות הצפויה ממנו. בדרך כלל, זה יותר פשוט ממה שחושבים חובבי הסיפורים על ריגול מתוחכם, וכשבישראל ניסו להסתמך על מרגלים למטרה זו - יצאו מכך בשן ועין. פאזל של פרסומים והתבטאויות גלויות יכול לספק את הסחורה. כך יכולתי לבנות את הפרדיגמה של מתקפת הפתע של יום הכיפורים, שסתרה את סיפור ההונאה של הסוכן הכפול (והיקר), ולפני רצח רבין - את האזהרה מכוונות-האמת של ערפאת, שבע שנים לפני שהמודיעין הממוסד גילה אותן, למרות המיקרופונים שהושתלו בתחכום רב בכורסת משרדו בטוניס. לפני שנה, כשצריך היה לחלץ את נתניהו מהמלכודת האמריקנית של "שתי מדינות לשני עמים", כתבתי לו אישית וגם פרסמתי במכתב גלוי את העצה הבאה:

• במקום להתפתל מול הדרישה לדקלם את המנטרה "שתי מדינות לשני עמים", שלפיה ניסח ג'ורג' מיטשל את הדרישה האמריקנית למדינה פלשתינית ומדינה יהודית החיות זו בצד זו בשלום וביטחון - A Palestinian and a Jewish state living side by side in peace and security - תציע: שמנהיגי הפלשתינים יודיעו בפומבי שזו הדרישה שלהם - מילה במילה - ואם הם ינסחו את זה כך, ניכנס איתם למו"מ על אפשרויות היישום של נוסחה זו.
  אני מוכן לתת לך ערבות בנקאית שהפלשתינים לא יעשו זאת, ואז אתה פטור מלהתייחס למנטרה ההזויה.

זה היה תרגיל לגיטימי שכל חובב כדורגל מכיר אותו: לבעוט את הכדור למגרש היריב, במצב בו הוא לא יכול לבעוט אותו בחזרה. וכשזה לא נעשה, מצאו הערבים, בגיבוי נשיא ארה"ב, את הפרצה הערמומית לבעוט את הכדור למגרש הישראלי: דרישה להמשיך את הקפאת הבנייה ביו"ש, ואם לא - הם יפסיקו את המו"מ, כשכל האשמה לכך תוטל על ישראל. במקום זה, כתבתי לראש הממשלה את מה שיש לקבוע כסעיף ראשון מהותי לניהול המו"מ לשלום: הגיע הזמן לאמץ את התוכנית שחזרתי והצעתי לאשכול ועד לרבין - לפיה הבעיה הראשונה שיש לפתור במזרח התיכון איננה פוליטית אלא הומניטרית, והיא - שיקום הפליטים הפלשתינים. זהו המוקש שיתפוצץ תחת כל משא-ומתן לשלום, ואותו מטפחים שליטי ערב בשקדנות מאז 1948. פינוי חבל קטיף, שהפך לשדה אימונים של הטרור הערבי, מאפשר לנצל 40,000 דונם שוממים להקמת עיר במתכונת הונג-קונג, בה השתקמו 5 מיליון פליטים סיניים, באוטונומיה שנוהלה על-ידי נציב עליון בריטי. ראש הממשלה קיבל מזמן את פרטי התוכנית, המשחררת אותו מלהתדיין עם מושחתי הרש"פ. אם ראש הממשלה לא ימצא דרך להיחלץ מסדר היום הערמומי שנכפה עליו - רק אלוהים יודע מי יוציא אותנו מהמלכודת המאיימת לפרק את מדינת היהודים בארץ-ישראל.