כן, אני יודע שהיא במפלגת העבודה. כן, אני יודע שהיא נחשבת לשמאל ומה לה במפלגת ימין? אך מהו בעצם שמאל? שמאל וימין מוגדרים היום רק לפי רמת הוויתורים המדיניים לדרישות הפלשתינים מבחינה מדינית. שמאל קיצוני יותר, ככל שהוא מוכן לוותר על הלאום. לכן אנרכיסטים הרוצים לפרק את מדינת היהודים, אמורים היו להיות הסמן הקיצוני של השמאל, אך ראו זה פלא - משמאל לסמן הקיצוני הזה, אנו מוצאים את אזרחי ישראל הערבים ונציגיהם, אלו המגדירים עצמם קודם כל כפלשתינים ולמעשה מתנהגים כלאומנים ערבים וחותרים לפירוק הלאום היהודי. הפגנות של אנשי שמאל ישראלי, אנרכיסטים ופלשתינים עם השתתפות מזדמנת של חבר-כנסת ערבי מוגדרות כהפגנות שמאל. הסקלה של השמאל המודרני נראית כך:
שמאל ציוני > שמאל פוסט-ציוני > אנרכיסטים > ערבים ישראלים
היו זמנים בהם אנשי השמאל התהדרו בהשקפת עולם ליברלית. הם תמכו בשוויון לאישה, בסובלנות, והתנגדו לפערים חברתיים וכלכליים. לא עוד. מי שתומך בכל אלו לא יכול לעמוד שכם אל שכם עם הערבים שמייצגים את כל מה שהליברלים שונאים. שמתם לב שהשמאל והימין התחלפו בתפקידים? השמאל בראשית המדינה היה שמאל לאומני שדגל ב'כיבוש' העבודה מהערבים והתנחלות בארץ. בקיבוצים דחו את זכויות הפרט למען הכלל, והצעירים שלהם היו חוד החנית של הצבא. כן, כל מה שמאפיין היום את הימין. הימין של אז היו האיכרים הקפיטליסטים שחושבים רק על טובת הפרט על-חשבון הכלל. בדיוק הגדרת השמאל היום.
מפלגת 'הליכוד' היא ליכוד של מפלגת חירות עם הליברלים. אכן, בליכוד של היום מוצאים את השקפת העולם הליברלית, ולא באנשי השמאל המנסים לסתום את פיות המתנגדים להשקפת עולמם במוקדי הכוח של התקשורת, חלק מהאקדמיה ומערכת המשפט.
אולי זו הסיבה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ', בעלת ערכים ליברליים, מוצאת דווקא שותפים מהליכוד כדי להעביר חוקים ליברליים. לא שומעים אותה הרבה בנושאים מדיניים, ובצדק. אין לישראל השפעה רבה בהתמודדות הענקים שבין המוסלמים לבין המערב, אך יש לנו השפעה על איך אנחנו נחיה.
היא אינה מתפקדת כחברת מפלגת העבודה כבר הרבה זמן, היא ישרה מדי כדי להיכנס למפלגת העבריינים והאופורטוניסטים – קדימה. מקומה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' במפלגת הליכוד.
