למה רק חודשיים?

הנשיא ברק אובמה, הנשיא כהה העור הראשון בתולדות ארצות הברית, נבחר בזכות תמיכה מסיבית של המיעוטים (האפרו-אמריקנים, ההיספאנים, היהודים וכן הגוש השמאלי- ליברלי בקרב "הלבנים") בגלל הבטחות שנתן להם. כחלוף שנתיים מאז שנבחר התדרדרה הפופולריות שלו בקרב תומכיו. קיימת אדישות בציבור האפרו- אמריקני, ההיספאנים אינם מרוצים מקצב קיום ההבטחות שניתנו להם, התמיכה בקרב "הלבנים" קטנה מאוד ובעיקר מורגשת אי שביעות רבה בקרב היהודים מיחסו של הנשיא אובמה לישראל. הנשיא אובמה החל את כהונתו בניסיון לפתוח "דף חדש" עם המדינות האיסלאמיות והציבור המוסלמי בעולם. ניסיונו זה התפרש על ידם כחולשה וחלה הרעה ניכרת ביחס לישראל בקרב כל אומות העולם (ארה"ב נחשבת בעיניהם כמגינה הגדולה של מדינת ישראל). לאחר מכן כפה על ראש הממשלה נתניהו 10 חודשי הקפאת הבנייה ביו"ש ובירושלים המזרחית בניסיון לקדם שיחות להסדר שלום עם הפלשתינים. הפלשתינים "מסמסו" שמונה וחצי חודשים מתוכם בדיבורים ביורוקראטיים ורק בחודש וחצי האחרון היה ניסיון אמיתי לקדם הסדר. ברור שלא ניתן לפתור בעיות של עשרות שנים בפגישות קצרות. עתה, עם סיום ההקפאה ביו"ש ובירושלים הודיעו הפלשתינים כי יפרשו מהשיחות. במסגרת הניסיון להאריכן התפרסמו אתמול בתקשורת רשימת הצעות שהעביר ממשל הנשיא אובמה לישראל לשם הארכת ההקפאה לחודשיים. בקריאה ראשונה נראות ההצעות כראשית ימי המשיח לישראל:

• תמיכה אמריקנית בהמשך נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן לאחר הסדר קבע.

• סיוע ביטחוני נרחב.

• התחייבות להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם על כל הצעה אנטי ישראלית.

• שיתוף פעולה במניעת הברחות נשק לארגונים עוינים לישראל.

• שימוש נרחב במקורות מודיעין ולוויינים.

• התחייבות לא לדרוש המשך ההקפאה.

ממש ימות המשיח. ופה נשאלת השאלה: למה רק חודשיים? והתשובה נעוצה בתאריך ה-2.11.2010. הנשיא זקוק, כנראה נואשות, להישג כלשהו שיגדיל את התמיכה היהודית בו. ההבטחות שלכאורה נתן למדינת ישראל, ההתחייבות להפסיק את הלחץ עליה בעניין ההקפאה אמורות להחזיר אליו את התמיכה היהודית שהיא כנראה, בצדק, המפתח להצלחה או כישלון בבחירות "אמצע הקדנציה". ומנגד נשאלת השאלה: מדוע לא לקבל את ההצעות? מה יש למדינת ישראל להפסיד? חודשיים של הקפאה? אם נבחן את ההצעות לעומקן נראה שאין בהן הרבה ממשות. תמיכה אמריקנית בדרישות ישראל אינה ערובה לקבלתן. נזכיר כי ראש הממשלה שרון, בתמורה לפינוי גוש קטיף, קיבל הסכמת הממשל של הנשיא בוש לסיפוח "גושי ההתיישבות" ביו"ש הסמוכים ל"קו הירוק" למדינת ישראל במסגרת הסדר עם הפלשתינים. שרת החוץ, קלינטון, בממשל הנוכחי טענה שלא מצאה לכך סימוכין בכתב. אספקת נשק, סיוע באמצעי מודיען ותמיכה דיפלומטית יש לנו כבר היום. התחייבות לא לדרוש הארכת ההקפאה? כך נאמר גם לפני 10 חודשים. למעשה צריך להבין כי מה שהודלף לתקשורת כ"סוכריות" לישראל הוא ההפך הגמור. מה שאומר ממשל הנשיא אובמה הוא שאם מדינת ישראל תסרב להאריך את תקופת ההקפאה הרי היא מעמידה בסכנה את כל התמיכה שהממשל מעמיד לרשותה בנושא הסיוע הצבאי, המודיעיני והדיפלומטי. ההצעות אינן גזר, הן מקל. מעשית אין שום ערך לבנייה בהתנחלויות, הן מבחינת המתנחלים והן מבחינת ארה"ב והפלשתינים. מדינת ישראל הוכיחה יותר מפעם אחת שאין לה "בעיה" בפינוי ישובים. לכן כל נושא הקפאת הבנייה הוא עניין של "אגו" - מי חזק יותר, אובמה או נתניהו? ניסיון השנתיים האחרונות מראה כי הנשיא אובמה נסוג פעם אחר פעם מגישתו הנוקשה כלפי מדינת ישראל והעומד בראשה. וכנראה כך יהיה גם הפעם. מנגד, מאחר שאין כל חשיבות מעשית לבנייה ביו"ש, אז מדוע לא להיות "גדולים" ולהמשיך את ההקפאה תקופה נוספת. חכם תמיד יודע לצאת ממבוך שפיקח נקלע אליו.