קריאה בספר יהושע במציאות של ישראל הכובשת (ב')

במציאות בה ישראל שולטת ביהודה ובשומרון, שטחים בהם חי עם פלשתיני, הטוען שהם נועדו להקמת מדינתו הפלשתינית שתכלול גם את רצועת עזה, יש חשיבות רבה לדיון מה מפנים מי שקורא את ספר יהושע. אומנם מקובלת הסברה בחקר המקרא המתארכים את כתיבת ספר יהושע לתקופת גלות בבל , כך שיש מהלכים לסברה שדמותו של יהושע היא הפקה כוהנית מתקופת בית שני. אותי השאלה הזו אינה מענינת , אם היה יהושע דמות היסטורית או לא היה, או שהוא דמות מיתולוגית בת למעלה משלושת אלפי שנים. אני מזהה את הספר כחלק בלתי נפרד ממורשת העם שלי. הוא המפתח להבנת כמה נושאים העומדים במחלוקת במלוא תוקפם. אינני מתייחס אל הספר בכלים של היסטוריון, אלא מזהה אותו כסמל העתיק , הראשון , של כיבוש הארץ על-פי צו אלוהי. האם מותר לכבוש ארץ מיושבת ולמחות מעל פניה את כל יושביה ? יתרה מזאת יהושע בן נון אינו מסתפק במופת של השמדת כל בני העם , אלא מציג את המופת של השמדת כל החי. וכל זאת בתוקף צו אלוהי שחייבים לבצעו, ואין לעבור על מצוותיו. מקובלות עלי השאלות הנוקבות ששואל מרטין בובר לאור קריאת ספר יהושע ועוד יותר לאחר קריאת שמואל א', ט"ז. מרטין בובר מטיל ספק ששמואל , נביא האלוהים, ישסף בחרב בשם האלוהים את אגג מלך עמלק הכורע נכנע על ברכיו. האפשרי שהייתה נוכחות אלוהית במקום שכורתים ראשו של אדם - "וישסף שמואל את אגג לפני אדוני בגלגל". האפשר שאדוני היה שם ? והיה ושתק? והתיר לנביא האלוהים לשסף ראש אדם נכנע. חובת האדם לאנושיותו היא לצאת נגד ההוראה "להחרים את כל אשר בעיר , מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב" (יהושע ו', 21). אינני יכול לקבל אלוהים שיכול לסבול השמדה סופנית כזו. קשה לי לקבל שהכוח השמימי - לו אנו מייחסים את הוצאת עמי מבית עבדים והולכתו במדבר - תובע מעמי בעומדו בפתחה של הארץ המובטחת לגייס מטעני אכזריות לשחוט לסקול לרגום ולשרוף כליל את כל הקיים . קשה לי לקבל שאם משפחה אחת - לפחות חלק ממנה - מעדה כדוגמת משפחת עכן הרי סוקלים אותה. בפרשת עכן מתואר איך לאחר שלקחו והחזירו מן השלל שבזזו עכן ובניו, התאספו לסקול אותו ,את בניו, את בנותיו, את שורו וחמורו. את צאנו ואוהלו וכל אשר לו. לא רק את האחראים למעשה הביזה , אלא את כל העדה כולל זקנים נשים וטף. קשה לי עם תיאור של עם ישראל בפתחה של הארץ היעודה והחברה עומדת ורוגמת, אחד אחד, את המשפחה החוטאת ולבסוף שורפים את הגוויות באש. אני מנכס לעצמי את ספר יהושע כפי שכתב ס.יזהר : "ראו הוזהרתם מה קורה כשעם הולך לכבוש ארצו של עם, ולו מן הנימוקים הטובים ביותר . די לקרוא בספר יהושע ולהיבהל. נכון, לא כולם נבהלים" (סביבות 21, אוקטובר 1988).