כאשר עוזרת אינה מקבלת את מלוא הזכויות המגיעות לה, היא יכולה, כמובן, להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. כך עשתה, למשל, עובדת ניקיון בשם יוכבד ביאזי.
יוכבד עבדה כעובדת ניקיון במשרד עו"ד משנת 1984 ועד יולי 2009. מעת לעת בשל מצבה הרפואי בתה וחתנה החליפו אותה. יוכבד נחשבה כעובדת לכל דבר, ואולם במהלך כל השנים יוכבד לא קיבלה דמי הבראה וחופשה.
יוכבד תבעה את הזכויות המגיעות לה, בכללן פנסיה ופיצויי פיטורין. היא קיבלה את מחצית פיצויי הפיטורין המגיעים לה משותפו של הנתבע, שפרש לפנסיה, ותבעה את המחצית שנותרה.
ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קיבל את התביעה, וקבע כי עוה"ד לא שילם ליוכבד כל השנים דמי הבראה ולא נתן לה חופשה כפי שצריך היה לעשות. "ממי שעוסק בתחום המשפט ומודע למשמעות זכויות קוגנטיות במשפט העבודה מצופה שידאג לשלם למצער את המינימום הקבוע בהוראות הקוגנטיות החלות. הנתבע לא עשה כן ביחס לחופשה, דמי הבראה, ואף לא הפרשות לפנסיה", מתח ביה"ד ביקורת על התנהלות עוה"ד.
לאור האמור, חויב עוה"ד שהעסיק את יוכבד לשלם לה פיצויי פיטורים בסך 8,551 שקלים, דמי הבראה בסך 662 שקלים, פדיון חופשה בסך 1800 שקלים, פיצוי בשל אי תשלום לפנסיית חובה 130 שקלים והוצאות משפט בסך 2,000 שקלים.
