מלחמה, בלי שלום

לאחרונה הגיע לידי מכתב מעניין, העוסק במחלוקת שליוותה את הוצאת תרגומה של לאה גולדברג ל'מלחמה ושלום' של ל"נ טולסטוי בהוצאת 'ספריית פועלים'. אני מביא את המכתב כלשונו, כולל שגיאות הכתיב ואי-דיוקים:

• רעיה גביזסקי, עזבון המנוח הסופר יוסף אליהו טריווש ז"ל
  רמת גן
  19.2.1956.
  לכב' הנהלת "ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר בע"מ". תל אביב.
  א. נ.,
  אני החתומה מטה, בת אחותו של הסופר אליהו טריווש ז"ל, המנהלת החוקית של עזבון המנוח הנ"ל, הנני פונה אליכם בדבר התרגום של "מלחמה ושלום לטולסטוי".
  ודאי ידועה לכם, כי המנוח טריווש תרגם את הספר הנ"ל וזכות התרגום מגיעה לו.
  והנה נדפס בהוצאתכם תרגום חדש של "מלחמה ושלום" ללאה גולדברג. כמובן שהרשות לכל אחד לתרגם מחדש, אבל התרגום הוא לא חדש, הוא רק תוקן, רק עבודת העריכה נעשתה. בזאת הודה גם העורך שלכם, המשורר והסופר אברהם שלונסקי.
  ידוע לי היטב, כי מר יוחנן פוגרבינסקי פנה לסופר מר אברהם שלונסקי בשאלה, איך זה הרשה להוציא תרגום של המנוח טריווש בשנויים קלים. שזהו רק דבר עריכה גרידא. אבל בשום פנים, לא תרגום חדש. מר שלונסקי השיב על כך לשואל במלים אלה: "אמנם החזקתי את התרגום של ל. גולדברג שנה וחצי, לא חפצתי להדפיסו מאותו הנמוק שלך, אבל הייתה דרישה מן ההוצאה והוכרחתי למסור את
  התרגום לדפוס". ההדגשה שלי - ר.ג.
  בתור אפיטרופסית חוקית, לפי צו בית המשפט המחוזי בתל אביב, של עזבון הסופר הנ"ל הנני באה להעמידכם על העובדה על פגיעה בזכות מחבר. "קופירייט".
  והנני תובעת זכות זאת, וביחד עם זה הריני מגן על כבודו וזכרו של דודי המנוח - שעל-ידי הוצאתכם נשללה ממנו זכות עבודה של רבת בשנים בימיו האחרונים.
  לתשובתכם הריני מחכה.
  בכבוד רב, ר. גביזסקי
  האפיטרופסית החוקית של עזבון המנוח יוסף אליהו טריווש ז"ל.

תגובות אנשי ההוצאה בכתב יד על גבי המכתב:

• שלונסקי מכחיש הכל בתוקף שאמר ולו דבר בכלל על זה.
  -הטענה - ללא כל יסוד: ס. פ. (ספרית פועלים) הזמינה אצל ל. גולדברג תרגום של מלחמה ושלום, משום שהתרגום הישן נתיישן. והיא מסרה לנו תרגום חדש. והתובע יצטרך להוכיח, אם יוכל, שהתרגום אינו חדש.

המכתב מעלה כמה שאלות מעניינות;

• ראשונה: כמובן, האם היה המשך לחליפת מכתבי האזהרה המשפטיים, או שהיה זה מכתב יחיד שלא היה לו המשך.

• שנייה: אם המהדורה של טריווש יצאה ממש באותה השנה, 1953, בהוצאת 'מסדה', מדוע לא נמצא מסמך הטוען טענות דומות שנשלח מטעם 'מסדה'? האם הייתה זו יוזמה אישית של ה'אפיטרופסית' או שגם 'מסדה' היו שותפים לה?

• שלישית: מנין לה שהתרגום רק תוקן ונערך מחדש, ולא חודש לגמרי? האם שלונסקי באמת אמר מה שאמר לפוגרבינסקי? הנשארו עדויות על כך? ומה הסימוכין לטענתה הגורפת "אמנם החזקתי את התרגום של ל. גולדברג שנה וחצי, לא חפצתי להדפיסו מאותו הנמוק שלך, אבל הייתה דרישה מן ההוצאה והוכרחתי למסור את התרגום לדפוס"?

• רביעית: נראה שלא הייתה תביעה כספית או אחרת צמודה למכתב, אלא רק התראה על נטילת זכויות קופירייט שלא כדין. אגב טענה זו מוזמת בתחתית המכתב, בתוספת בכתב יד שהוסיף אחד מעורכי ההוצאה.

באשר להכחשתו של שלונסקי - 'מכחיש הכל ובתוקף', היא נשמעת לא משכנעת עד הסוף. ידוע ממקורות אחרים על סכסוך שנפל בין גולדברג לשלונסקי בעניין עריכתו הכבדה את תרגומה. הדים לכך נשמע עשרים שנה מאוחר יותר, במהדורת ספרי המופת, 1976, שעליה צוין במפורש: נערך בידי שלונסקי. אך כמובן היה זה כבר לאחר מותם של שני היוצרים הגדולים הללו. ייתכן שפוגרבינסקי ידע משהו על המחלוקת והביא דברים מרים אלה כדי לנגח את גולדברג ולעשות רושם על 'ספריית פועלים' ולהפחידה. וכך מכתב אזהרה יבש מגלה לנו מלחמה ישנה, המלחמה על 'מלחמה ושלום'. ואגב כך מגלה לנו יותר מטפח ממה שלא ידענו בבירור עד כה, שהייתה אכן מחלוקת קשה בין אברהם שלונסקי ללאה גולדברג על תרגומה. יוסף אליהו טריווש, 1940-1855, איש תרבות עברי רב-תחומי, היה סופר ומשורר, מתרגם, עיתונאי ובעל זכרונות. וכן עסק בתולדות הספרות העברית. נולד בוילנה ומת בה. בין תרגומיו הידועים מרוסית היו ספריו של ל"נ טולסטוי - 'אנה קרנינה' ו'מלחמה ושלום'. תרגומו ל'מלחמה ושלום' יצא בכמה מהדורות. למן הראשונה, שיצאה אצל א"י שטיבל בשנות ה-20 של המאה העשרים, ועד לאחרונה, הוצאת 'מסדה' 1953. המכתב של אפיטרופסותו המובא כאן מתכוון כמובן למהדורת 'מסדה' האחרונה. יוחנן פוגרבינסקי, 1959-1895, נולד בנמירוב, אוקראינה, היה מזכירו של אחד העם ולימים מנהל בית אחד העם בתל אביב. עלה ארצה בשנת 1921, פובליציסט ועיתונאי, היה מזכירו של י"ח ביאליק חמש שנים, בין 1926 ל-1931. מקורב מאוד לתנועה הרוויזיוניסטית. היה עורך מתקין ומביא לדפוס, ביבליוגרף ומעורב בפרשת רצח ארלוזורוב. הביא לדפוס את כתבי אחד העם ואת איגרותיו, וערך והוציא את הביבליוגרפיה שלו. הרומן 'מלחמה ושלום' תורגם בשלישית, בידי אריה חשביה, ויצא לאור בהוצאת מ. מזרחי, 1973. ראוי גם לציין שבשנת תשל"ו 1976, כעשרים שנה לאחר צאת המהדורה הראשונה, יצא הרומן שוב, בהוצאת 'ספריית פועלים', המועצה הציבורית המפעל להוצאת ספרי מופת. אך הפעם צוין במפורש: העורך אברהם שלונסקי. ולבסוף, תרגומו של טריווש לא יצא מחדש מאז 1953. הוא נשכח לגמרי וספק אפילו אם הוא מעסיק חוקרים. לעומת זאת, תרגומה של גולדברג יצא מאז בכמה הדפסות ומהדורות, והוא נפוץ בקהל. ואפילו הציטוטים בכתוביות של סרטי הקולנוע והטלוויזיה של 'מלחמה ושלום' לקוחים ממנו.