ילדים עם קשיי תפקוד ולמידה הופכים להיות בוגרים כאלו (במידה ולא טופלו). על-פי נתונים סטטיסטים אצל 50%-60% מהילדים נמשכים תסמני הפרעות קשב וריכוז עד לגיל מבוגר. במהלך השנים קשיים ממוקדים אלו הופכים להיות התמודדות יומיומית שגוררת עימה קשיים תפקודים, רגשיים, חברתיים ומתווספים אליה אינספור התמודדויות קטנות וגדולות שיוצרות קשיים נוספים וכן הלאה.
מבוגרים אלה סוחבים איתם מטענים רגשיים מהמשפחה, מהסביבה, רגשות טעונים של כעס, תסכול אכזבה, תחושת כשלון והחמצה על זמן שבוזבז על מריבות אין סופיות בילדות, תחושת אכזבה מצד ההורים או אי עמידה בציפיות, זיכרון מילדים שצחקו, אימא שצעקה או מורה שהענישה שברור שברוב המקרים נעשו הדברים באחריותם אך לא באשמתם.
מבוגרים אלה, בחלקם הגדול לא אובחנו כלל, חלקם אובחנו וטופלו בדרך לא דרך, לעיתים ביד קשה מצד המערכת או הבית. את ברי המזל קיבלו בהבנה, על חסרי המזל ויתרו. ואין תרופה לרפא תחושה זו.
בילדותם, ילדים אלו היו צריכים להתמודד בעיקר מול מערכת החינוך, הקושי לשבת בכיתה, להיות מרוכזים, להכין שיעורים או להצליח בבחינות, בבגרותם, יש קשיים רבים איתם חלקם צריך להתמודד.
מבוגרים אלה במקרים רבים "יורים" למטרות קצרות טווח ולרמה בנונית, בעוד שמחקרים מעידים על רמת אינטליגנציה ממוצעת ומעלה ולמעשה אין קשר בין ADD או ADHD לרמת האינטליגנציה. (אלברט איינשטיין נחשב לגאון למרות הכול ואף על-פי ש...).
מבוגרים שבילדותם הוגדרו ADD, ADHD בבגרותם עלולים להתמודד עם קשיים תפקודים, רגשיים או חברתיים מעל לממוצע לבני גילם והדוגמאות הן רבות במגוון התחומים, לדוגמא:
קושי למצוא כיון או תחום עיסוק מתאים לכישוריהם - נטייה לעבור מתחום לתחום לעיתים מתוך תחושת מיצוי מהירה, לעיתים מאחר שהם לא עוסקים בתחום שמתאים להם, חלקם לא סיימו בגרות, או למדו באוניברסיטה למרות כישוריהם והפוטנציאל הטמון בהם.
קושי להסתגל למערכות שונות - צבא, לימודים, עבודה, וכן קושי להתמיד במסגרות בכלל.
ביטחון עצמי נמוך - קושי להרגיש שווה בין שווים הרבה פעמים הם מנוהלים מדפוסי עבר למרות שהם התגברו על הרבה קשיים אבל תחושת חוסר המסוגלות מלווה אותם.
מחקרים מוכיחים שאנשים אלו מתמודדים עם מצבי רוח קיצונים, לעיתים דכדוך עד דיכאון בעקבות ההתמודדות עם ההפרעה. בתור בוגרים הם עדיין יכולים להתמודד עם קשיים בהצבת גבולות שמשפיעה ישירות על האינטראקציה עם הסביבה. אנשים שהמקור להפרעת קשב וריכוז היא רגישות יתר במערכת החושים מתמודדים עם קשיים רבים נוספים לאורך זמן שבאים לידי ביטוי בכל תחום בחייהם כולל בחירת בן זוג או יותר נכון קושי למצוא בן זוג מתאים, מסבירה מיכל שפר- מיכאלי.
דינה (שם בדוי), היא בחורה בת 35, יפה, עדינה מאוד ואינטליגנטית. שפגשתי אותה לראשונה חשבתי לעצמי שזה בטח טעות, איך ייתכן שסיבת הפנייה שלה הייתה קושי במציאת בן זוג ואיך זה קשור אליי? בשיחה איתה התרשמתי מאוד מהאישיות המרתקת שלה, מניסיונה בחיים, מספור חייה ומהדרך בה התמודדה עם אירועים מורכבים בחייה, הכול נראה די מושלם. משפחה טובה, חמה ואוהבת, חברים תומכים ואכפתיים. אז מה כאן השתבש?
ששאלתי אותה מדוע הגיעה דווקא אלי, היא ציינה במשפט די סתמי שבעבר הייתה לה הפרעת קשב גבולית ואולי הגיע הזמן לטפל גם בזה (כי נשארו סימפטומים). היא ביקשה לדעת, אולי עובדה זו קשורה לעובדה שהיא לבד ואולי זה בכלל לא רלוונטי. היא מבחינתה ניסתה לטפל בבעיה בכל דרך ובכל זאת היא לא מבינה מדוע היא מתקשה למצוא בן זוג וכאשר היא מוצאת היא נפרדת ממנו דיי מהר. טוב, סיבה מספיק טובה להגיע אליי - ייאוש.
בגלל "בעיית הקשב בילדות" הצעתי לערוך אבחון מקיף שכולל אבחון כירולוגי פסיכו דיאגנוסטי, אבחון סנסו מוטורי שבודק תפקודים מוטורים, רגישות יתר במערכת החושים ואינטגרציה בין המערכות בגוף. על-מנת שנוכל לבדוק גורם אפשרי שטרם נבדק ואם בכלל יש סיבה למסיבה (טיפול).
אבחון רגישות יתר בחושים העלה שדינה סובלת מסימפטומים רבים שמאפיינים בעיה זו כולל הפרעות קשב שמקשות עליה להתמודד עם תחומים רבים בחייה, רק שעד לאותו רגע היא לא הייתה מודעת לעובדה שיש שם לקשיים שלה וכי הפרעת הקשב שלה היא רק אחד הסימפטומים לכך וכאשר אוספים את הכל זה נכנס תחת כותרת אחת רגישות יתר במערכת החושים.
חלק קטן מהסיטואציות איתם מתמודדת דינה, הם לדוגמא: כאשר היא נמצאת עם הרבה אנשים היא מרגישה תחושת מחנק ולכן היא מעדיפה לרוב להיות לבד או בקרבת מספר אנשים בודדים שנוח לה איתם, רעשים חזקים מפריעים לה לכן היא לא יכולה ללכת למסיבות עם חברותיה, אפילו במקום עבודתה היא מורידה את הווליום של הטלפון. כאשר עומד לידה אדם עם ריח שלא נעים לה, היא יכולה לחטוף סחרחורת או להקיא, היא פשוט נמנעת מלהיות במחיצת אנשים עם ריח גוף או בושם חזק. קירבה פיזית של אנשים חדשים מרתיעה אותה, אור חזק גורם לה תחושת אי נוחות לכן היא מעדיפה להימצא במקומות עם עוצמת אור חלשה חמה ולא פלורסנט. היא רגישה לוקחת הכול באופן אישי ובעוצמה חזקה לכן נפגעת בקלות. דינה תמיד קיבלה הערות מצד המשפחה והסביבה שהיא נשמעת מוזר, שהיא מפונקת, שיש לה הרגלים "מוזרים" והיא מבחינתה גיבשה את אסטרטגיית הסופגת, מתנצלת והמתחמקת ממצבים מאיימים, דינה ניסתה להיות אחרת אבל הניסיונות הללו התחילו לעייף אותה.
רגישות יתר במערכת החושים מוגדרת כקושי ביכולת לווסת חושים (במוח), מצב זה גורם להצפה חושית, זה גורם בין השאר לקשיי ריכוז בעקבות ההסחות, למתח רב בגוף, למתח נפשי רב, הרבה פעמים להתפרצויות זעם, סף תסכול נמוך, תחושת נבדלות ושוני שמשפיעה על דימוי וערך עצמי.
דינה ניסתה להבין את דבריה, ודברי, ניסתה להבין את הקשר בין ההתמודדות שלה לאורך חייה לבין התופעה שנקראת רגישות יתר בחושים והתפרצה בבכי שלא ניתן היה לעצור לאורך זמן.
אחרי שנרגעה שאלתי אותה האם היא בכתה בגלל הגילוי, הריי שום דבר אינו חדש והיא ענתה שהיא בכתה על הרבה דברים ובעיקר על הפחד להיפרד מרגישות זו. הרי זה היה שם כל השנים וזה חלק ממנה ולצד הקשיים יש הרבה יתרונות היא ציינה "אתה בודק ועושה סלקציה לאנשים דרך מסננת בגודל של חיידקים. כל חיי הייתי גאה בכך, הכול צריך להתאים במינון הנכון", היה לה נוח להגדיר את עצמה פרפקציוניסטית ואם משהו לא מתאים אז נפרדים וחוזרים לשליטה מלאה.
דינה ענתה לעצמה מהי הסיבה האמיתית לקושי שלה, ביקשתי ממנה שתיקח את הזמן לעכל את הדברים שנאמרו וכאשר היא תרגיש שזה נכון לה, שתחזור אליי לאזן את רגישות יתר, לא להעלים אותה.
הטיפול - מודעות:
הטיפול במבוגרים שסובלים מרגישויות יתר מתחיל בתהליך של הכרה ובמודעות לסימפטומים שמלווים אותה. חשוב להבין באיזה חושים מדובר (שמע, ראייה, ריח, טעם, מגע, אנרגטי), לעיתים מדובר במספר חושים ולעיתים בכל המערכת.
כאשר עולה המודעות לעובדה שיש סיבה/ מקור לקשיים התפקודיים יש הקלה עצומה ומתחיל תהליך של קבלה עצמית שהוא החלק הכי חשוב בטיפול:
- כאשר בן אדם מבין מה קורה לו הוא יכול להסביר לאנשים סביבו כיצד לעזור לו, מבלי לתת הסברים, להצטדק ולהרגיש "לא בסדר" או לנסות להיות בסדר תוך הסתרת ה"בעיה".
- הבנה מצד הסביבה, בעיקר המשפחה ובן הזוג חשובה מאוד לתמיכה וחיזוק תחושת השייכות הנורמטיבית מול תחושת הנבדלות והשוני שבדרך כלל מאפיינת אדם כזה לאורך חייו. ההבנה והתמיכה תורמים רבות להפגת המתח והדימוי העצמי.
- חשוב לאבחן את הרגישות ולהבין כיצד היא באה לידי ביטוי.
ניתן לטפל ברגישויות יתר בדרכים שונות, כגון: דמיון מודרך, מגע, נשימה מודעת, חשיפה הדרגתית לגירויים, תרגילים גופניים ועוד.
"חשוב להבין שרגישות יתר, כאשר היא מאוזנת היא הופכת ל"כלי אפקטיבי" עבור אותו אדם, ואפשר לתעל אותה לכיוונים נכונים ועל כן חשוב לאזן היכן שצריך ולאו-דווקא להעלים..." מסכמת באופטימיות מיכל שפר-מיכאלי עיגולים של שמחה.
