מערכת החינוך – כישלון מהדהד

משרד החינוך כינס מסיבת עיתונאים, בה הכריז חגיגית על שיפור קל במבחני המיצ"ב, אך בו בעת נאמר גם כי ניכר פער בין תוצאות מבחני המיצ"ב של עשירים ועניים. לאחרונה התבשרנו שבתחום מדעי החברה והרוח אין מספיק סטודנטים, ולכן האוניברסיטאות מאחדות קורסים ששייכים למקצועות המוגדרים רבי-מלל, שהם מרכיב עיקרי במקצועות בהם נכשלים תלמידים המוגדרים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עבורם מצאה מערכת החינוך פתרון קל: "סימומם". מספרם של אלה המוגדרים בעלי הפרעת קשב וריכוז הולך ועולה, ולעניות דעתי (ללא בדיקה סטטיסטית או מדעית), לא אופתע עם נגלה שהם מהווים חלק גדול באוכלוסיה, ובטח לא מיעוט שסובל במערכת חינוך, שאינה יכולה/רוצה/מסוגלת (ביחרו את הנכון) להתמודד עם המצב. תוסיפו לזה את נתוני העוני ותקבלו מערכת שאינה בנויה בכלל להתמודד, בצורה נאותה, עם האתגר הבסיסי של הענקת סביבה לימודית, כל שכן חינוכית. בניגוד למבחני המיצ"ב, את התוצאות של הנזק הנגרם לילדים במערכת החינוך הפורמאלית, נגלה זמן רב אחרי שהתפוגגו ענני ההפגנות עבור תוספת של אחוז או שניים לשכר המורים, ובינתיים עוברים במערכת החינוך מאות אלפי ילדים שיזכרו, במקרה הטוב, את מערכת החינוך כמקום שעדיף לשכוח ובמקרה הרע כטראומה שהם לא ישכחו לעולם. בינתיים, מערכת החינוך ממשיכה לייצר מורים שימשיכו להרוס את עתידם של ילדינו ולהאפיל במעשיהם על מאות מורים, יחידי סגולה, שעובדים במערכת החינוך, וראויים לשאת בתואר מורים, כאלה שבהתנהלותם משמשים מודל לחיקוי ורצון להצליח בעיני הילדים שהם מלמדים. שר החינוך, רפורמה כזאת או אחרת, לא ישנו את המצב. הגיע הזמן למהלך דרמטי שיאפשר למערכת החינוך לתת מענה אמיתי למספר רב יותר של ילדים, לאפשר להם להתפתח בצורה בריאה ולהשפיע בצורה חיובית על העתיד שלהם ושלנו. חובתנו כהורים לילדים, וכאזרחי מדינת ישראל, לחייב את שר החינוך לבצע את המהלכים הבאים:

• להקטין את מספר התלמידים בכל כיתה ל-20;

• לקבוע שגיל הפרישה מהוראה ירד ל-50;

• לחייב כל מי שרוצה תעודת הוראה לעבור השתלמות בחינוך מיוחד;

• לעבור ליום לימודים ארוך בכל מערכת החינוך;

• להפעיל תוכניות ארצית להורדת האלימות בבתי הספר (במקום יוזמות מקומיות).

אני מניח שחלק מכם יגידו מיד שאין כסף, שיש להגדיל את שכר המורים, ושאף אחד לא יסכן את מעמדו הפוליטי, או יסתכן בשביתה של ארגוני המורים. אבל דווקא כעת, רגע לפני העברת התקציב הדו-שנתי וחוק ההסדרים, זה הזמן לדרוש שינוי, שיכלול גם העלאה משמעותית של שכר המורים, אבל יכלול קודם כל את יישום המהלכים המצוינים לעיל. אין צורך בוועדות נוספות או בישיבות מרתוניות - התוצאות של מבחני המיצ"ב, הירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות והאלימות בבתי הספר, ידועות למקבלי ההחלטות והגיע הזמן לעשות.