ביום חמישי (28.10.10), זה ינחת שוב על תושבי ירושלים והמבקרים בה. רחובות עיקריים במרכז העיר ייחסמו החל בשעה 12:00 לתנועת כלי רכב. שוב פקקי תנועה, עיכובים, נהגים עצבניים ופגיעה בחופש התנועה של התושבים.
על מה ולמה? למדנו זאת ממודעה בעמודים הפנימיים במקומון ירושלמי, שבישרה על שינויים בהסדרי תנועה במרכז העיר ביום זה. זאת לכבוד צעדה שתיערך ביום חמישי מטעם ארגון בשם
"ג'י קומן" תחת הכותרת "מנצחים את סרטן השד בהליכה".
הארגון פועל במדינות רבות בעולם במטרה לחנך למודעות, ובעזרתו למניעת מחלת הסרטן. בזכות פעילותו הענפה של הארגון, ניצלו מיליוני נשים שסבלו ממחלת סרטן השד. על-פי הפרסומים ברשת, "הארגון השקיע עד היום ב-30 שנות פעילותו ברחבי העולם למעלה ממיליארד וחצי דולר מהם 550 מיליון דולר במחקר סרטן השד ו-900 מיליון דולר בסיוע בכדי להבטיח חינוך לערנות מפני המחלה, הקרנות וטיפולים. הארגון שיתף פעולה עם ארגונים שונים בכ-50 מדינות בכדי לפתח פתרונות ברי קיימא ואסטרטגיות להתמודדות עם משבר סרטן השד בכל העולם".
כחלק מפעילותו, פיתח ארגון סוזן ג'י קומן, במהלך שנות פעילותו, את קיומם של מירוצים וצעדות ככלי מרכזי לגיוס כספים ויצירת מודעות ציבורית. אירועי הצעדה מתרחשים כבר ב-141 ערים ברחבי העולם.
ההחלטה לקיים את הצעדה בירושלים התקבלה לאור מרכזיותה של העיר וחשיבותה הבינלאומית.
אכן, הארגון הוא חשוב, ותרומתו לקידום המודעות למאבק בסרטן השד חשובה גם היא. יפה וטוב שהנהלתו החליטה לקיים פעילות גם בישראל. אבל מדוע ולמה מחייב הדבר לחסום לתנועה עורקי תנועה מרכזיים בעיר, ולו גם לשעתיים-שלוש? צעדת תמיכה ברעיון ובפעילות זה דבר חשוב, אבל אם קיומה פוגע בסדרי החיים יש לבחון אלטרנטיבה.
עיריית ירושלים והמשטרה אישרו את הגבלות התנועה הנובעות מקיום הצעדה. הם כבר רגילים לאשר הגבלות כאלה כל שני וחמישי: ביקורי אח"מים שיש לאבטח, צעדות יום ירושלים, מרתון, מצעד יום הגאווה, עבודות תשתית, הרכבת הקלה ומה לא.
התושבים חורקים שן, מתלוננים בינם לבין עצמם וממשיכים הלאה. מה זה כבר יעזור. אז אפשר לאשר הגבלות תנועה ביום נוסף, רק להקפיד לרשום בסוף המודעה המבשרת על כך: "אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית".
בכל זאת צריך לשאול, ולו רק לצורך השמעת השאלה: במה תסייע חסימת הרחובות לקידום המודעות למאבק בסרטן השד? התשובה מן הסתם תהיה: לא זו השאלה. הצעדה עצמה היא שתקדם את המודעות, לא חסימת הרחובות. אז האם אין דרך לקיים אירוע "מחזק תודעה" בלי חסימת רחובות לתנועה ופגיעה בתושבים?
אולי לצערנו התשובה היא כי קבלת תשומת לב אפשרית אצלנו רק אם "דופקים על השולחן", "עושים בלאגן" או פוגעים במישהו (שביתה, שיבוש בשירות). רק אז שמים אליך לב והמודעות לעניין מתחזקת.
אז בכל הכבוד לארגון, לפעילותו, לתרומתו ולמטרתו, לא מוכרחים לציין את תחילת פעילותו בישראל בשיבוש אורח החיים של תושבי ירושלים. גם אם לא זו הכוונה וגם אם זה "רק" לשעתיים-שלוש - זה מה שיוצא.
הערה: גורמים ישראלים רבים שותפים לעידוד ולהזדהות עם מטרות הפעילות ועם הארגון. אבל לא מצאתי שמישהו מהם הציע מתכונת פעילות שתמנע את סגירת הרחובות בבירה. כבר התרגלו...