לדברי גורדון, הידע על פעילותם של כוחות נסתרים אלה "מוצפן בחוכמה רבה" ורק הקשר המיסטי עימם מאפשר את פענוחו. פענוח הצופן לחיים מאושרים ומוצלחים ניתן באמצעות "הדרך הרביעית", המעלה את ההולך בה לשלב גבוה יותר של ההתפתחות האנושית, והיא המאפשרת לו להתמזג עם הכוחות הקוסמיים המתווים לו את הדרך לאושר ולחיים מוצלחים. לפי תורה מיסטית זו, האדם אינו אלא מכונה חסרת-תודעה, המושפעת מכוחות קוסמיים גדולים ונאצלים, כשאין לו "אני קבוע" ואין ביכולתו לשנות את גורלו. "הדרך הרביעית" עצמה נשמרת בסוד כמוס לאנשים מבחוץ ומתגלה לחברי ה"אגודה" רק אחרי שהצהירו לה אמונים.
ה"אגודה" בזה לחלכאים, נדכאים ומפסידנים. היא "מייצרת" רק אנשים חזקים ומצליחים, ועל חבריה להוכיח כי הם אכן עומדים בהצלחה במאבק הקיום שלהם. חסידיה מאמינים שכל האמצעים כשרים למטרה כדי שזו תוכל לפעול ללא דופי.
את כללי המשחק קובע מנהיג ה"אגודה" ועל-פיהם בלבד ישק דבר. במילים פשוטות: חברי ה"אגודה" מצווים לצייית ציות מלא להוראות מנהיגם, מבלי לסטות מהן, חלילה, ימינה או שמאלה. הם גם מצווים לשמור על דיסקרטיות מלאה ולא לשתף מישהו מבחוץ ברזי ה"אגודה", ש"ממילא אינם מובנים להדיוטות" שאינם נמנים עימה.
ה"אגודה" פועלת כמועדון אליטיסטי סגור, המערים קשיים מכוונים בדרכם של המעוניינים להצטרף לשורותיה. קשיים אלה מתורצים בכך ש"הדיוטות, שלא מצויים עדיין בסוד העניין, ממילא אינם יודעים להעריך כהלכה את הדרך לאושר; ומאחר שהמפתח לדרך הזו מצוי אך ורק בידיו של מנהיג ה'אגודה', יוכלו להתקבל אליה רק מי שמוכנים מראש לקבל את דרכו ללא כחל ושרק".
