אין ספק בליבי ששנאת הדת והדתיים היא זו שמניעה את רובו של הציבור החילוני בטענותיו על "כפייה דתית", "רבנות אורתודוכסית חשוכה", ושאר סיסמאות אנטי דתיות. שהרי אחרת, אי-אפשר להבין את מלחמת החילוניים נגד המוסדות האורתודוכסיים הרשמיים מטעם המדינה, ובראשם "הרבנות הראשית לישראל". אילו הייתי חילוני, בוודאי שלא הייתי מצר שהמצב הורע, מבחינתי, במערך ההתמודדות בין חרדים ודת לבין החילוניות והחילונים. נהפוך הוא - היום זוהי העדנה הגדולה ביותר למערך החילוני מאז הקמת המדינה הזו.
ובמה דברים אמורים? בראש הרבנות הראשית עומד רב ראשי המאשר כל גיהוק חילוני לשנות את "ההלכה הנוקשה". הרב הזה, הרב עמר, הצהיר לא מכבר שכל רב ש"יעשה בעיות" למתגיירים החדשים, הוא ייקח ממנו את תיק הגיור ויטפל בו לקולא. הרב הזה הצליח "להחליק" את "ברית הזוגיות" (ובקרוב מאוד יוכלו "חסרי הדת" להתחתן גם עם יהודים). הוא נתן גושפנקה לאלפי גיורים צבאיים בשנה - שאין להם ולשמירת המצוות כל קשר. רפורמים וקונסרבטיבים מלמדים בחסותו יהדות יחד עם האורתודוכסים, ללא מונופול יחיד. הרב עמר אף העניק לגיטימציה לשחוט חיות שלא הייתה להן מסורת שחיטה מאות בשנים, וכך יוכלו תאוותני ישראל להתענג על האנטילופה והראם, ואולי גם לטפס במזלגותיהם על גרונה הניחר של הגי'רפה. לאחרונה הוא הקל עם אניני הטעם שבין החילוניים, והתיר נקניקיות ונקניקים עם עטיפה טריפה אומנם - אך טעימה, היישר מיפן. זאת, למגינת ליבם של מחמירים רבים, כולל רבני "הכיפות הסרוגות", שהפכו לעומתו לפונדמנטליסטים.
הציבור החילוני קיבל רב מתון ורך בעטיפה חרדית, תחת כותרת של "תלמיד חכם גדול" ו"דיין בחסד". הרב הזה מצליח להעביר לטובת החילונים - במסגרת בניית ה"עם החדש" על אדמתו - את מה שלא הצליחו להעביר ליברלים ממנו, כרב לאו (שהתייעץ עם הרב שך זצ"ל) והרב מצגר (הפועל על-פי הגרי"ש אלישיב שליט"א). עד לאחרונה הרב עמר הצליח להתל גם ב"עדה החרדית" (אבל זה כבר נגמר...), ויש לו מוניטין של "הראשון לציון". הוא לא חייב את בחירתו לגדולי הדור החרדים, אלא לראשי עיריות ועסקנים חילוניים. בעזרת השם, לאחר המאה ועשרים של הרב
עובדיה יוסף שליט"א, הרי שהרב משה שלמה עמר אמור יהיה לרשתו. כך יזכה לראשונה הציבור החילוני בגדול דור חרדי משלו. והנה, עד כמה מתון הרב עמר ניתן גם להיווכח בעניין מאבק הסטודנטים: לראשונה קם רב חרדי (ועוד ספרדי!) שאינו רואה בהשכלה הברלינאית אויב, אלא מחשיב את הסטודנטים, הלומדים פילוסופיה סינית ומשננים בשקיקה את דרווין ושפינוזה, כשווים בין שווים עם האברכים הממיתים את עצמם באוהלה של תורה.
בטוחני שאם הרב עמר לא היה עומד לפני ירושת הגר"ע יוסף, הוא היה יכול להיות יושב-ראש מועצת החכמים של... מפלגתו החדשה של
יאיר לפיד.