עשרת הדיברות שלך (ושלי) לשלום אמיתי!

לכב' רה"מ מר בנימין נתניהו. מכובדי א. כראש הממשלה, עינינו נשוּאוֹת אליך, אנו האזרחים, תלמידיך, אתה מורנו ומחנכנו. ב. אנו עוקבים בהשתאות ובכליון נפש אחר התנהלותך כלפינו וכלפי אומות עולם ומפנימים את עומק שיקולֵיך למעננו. ג. אתה פותר בעיות בדרך שאיננו חפצים להתווכח עימה, שכן היא דרך. ד. כאיש חזון מסוים בעברך וכאיש חזון שונה לחלוטין בהווה, אתה היום פורט את חזונך לחומר, לכסף, להבטחות, לערבויות וכדומה, כשאתה משנן באוזנינו שאלה משרתים את החזון החדש שלך, כאמור למעננו. ה. הקשבנו לך, מורנו ומחנכנו, והפנמנו. ו. אדוני, שלום-אמת, רבים יודעים, ישרור כאן רק ללא-יהודים בין הירדן לים. והאמת, באין להם, ליהודים, את חלום הדורות והציונות, הארץ שמשכה אותם לכאן, ארץ-ישראל, יש לשקול על-פי החזון העכשווי שלך אפשרות ריאלית שלא יהיו כאן יהודים. בינינו, מכובדי ראש הממשלה, תל אביב ובנותיה, בלי לפגוע בכבודן, לא היו אף פעם פסגת ומיצוי החלום הציוני. ז. אנא, על-פי חזונך, שֵב עם אובמה, שב עם קלינטון, שב עם האיחוד האירופי והָשג לנו, לכל אזרחי המדינה היהודים, כעת ועכשיו, בתנאים מצוינים וחד-פעמיים, אותן הצעות, אותן חבילות-סיוע בתמורה לחזון חדש לכל אזרח ואזרחית יהודיים, שיעזבו את הפינה הלא-גמורה הזו, פלשתינה - א"י, עם ארנק תפוח, תמורת שלום חתום. ח. נכון לעכשיו, מדובר בהרבה כסף, משהו כמו עשר טייסות של f35, כסף שיכול להבטיח את עתידנו המרווח והנוח בגולה, לחסוך את הטייסות הנ"ל, לחסוך לפטרונים חיכוכים מיותרים עם האיסלאם באו"ם ובכלל, וכן הלאה. למרות העלויות הגבוהות (אך החד-פעמיות) ולהפתעתך, הפטרונים לא ידחו זאת על הסף. ט. הדבר דחוף. כעת אתה יכול להשיג לנו תנאי מימון מצוינים, כי יש לנו אופק מסוים של 20-10 שנים. עוד חמש שנים האופק הזה יתקצר ויתבהר באופן משמעותי; נתב"ג המופצץ, שפלת החוף תחת ארטילריה, אנשים יברחו מכאן, שוב אחרֵיך, כמו זבובים. או-אז מחירם יהיה זול לאין-ערוך ועוד פעם הסנדלר היהודי והקבצן היהודי והפליט היהודי משרכים רגליהם ברחובות ברוקלין כמו לפני מאה. למה להגיע לכך? אנא הקדם תרופה למכה! י. בביקורך הבא (תשתדל בהקדם ובדחיפות) אצל פטרוניך מעבר לים, אנא העלה הצעתי זו בפניהם, תופתע לתגובתם מאירת העיניים, לארנקם הפתוח והחזון שלהם לגביך ולגבינו שגם הוא השתנה כמו חזונך, לבלי הכר. אנא, ראש הממשלה מר נתניהו, מורנו ומחנכנו לעת הזו, הכה בברזל בעודו חם, לפני שנהיה שווים כמה סנטים, ואולי גם זה לא. בברכה ובכבוד, בעז דרומי