זו הסיסמה המהדהדת כל יום ו' בבילעין, בנעלין, בנווה צוף ובשייח' ג'ראח - אתרי הפרובוקציה שבחרו שמאלנים ואנרכיסטים לחולל בהם מהומות כדי להצדיק את עשרות המיליונים שארגונים עוינים ומדינות זרות שופכים עליהם במאמץ לערער את היציבות הפנימית של המדינה היהודית ("דה-סטאביליזציה" בעגה המקצועית של מפילי משטרים).
כל-כך התרגלנו לסיסמאות של השמאל ששכחנו לשאול: איזה כיבוש. הלא 1.5 מיליון הערבים ביהודה ובשומרון (להוציא קומץ המצויים באזור C וגם הם כפופים לשלטון האזרחי של רמאללה!) נשלטים היום על-ידי הרשות הפלשתינית, ורגל יהודי אסור לה, על-פי צו, לדרוך שם. ולרשות הזאת דגל והמנון ופרלמנט ו
ממשלה ונשיא ומערכת משפטית ונציגות באו"ם ושגרירויות וגם כוחות מזוינים ומאומנים היטב. הם - כבושים? ו-1.2 מיליון ערביי עזה, הנשלטים שלטון דיקטטורי מוחלט על-ידי החמאס - כבושים?
יש ביהודה ובשומרון רק ציבור אחד החי - גם להלכה וגם למעשה - תחת כיבוש: ה
מתנחלים היהודים. כששוחררו חבלי יש"ע ב-1967 הטילה ישראל על האזור ממשל צבאי, וכנהוג בשטח "כבוש" השאירו בו בתוקף את החוק הקודם, בתוספת חקיקה צבאית מיוחדת. המשטר הפך לצבאי והמפקד הצבאי תיפקד כ"ריבון". "כיבוש לוחמני" (belligerent occupation) קוראים למשטר צבאי בשפה המקצועית ולכן, עד אוסלו יכלו הערבים לזעוק: "הלאה הכיבוש". אולם מאז אוסלו, השתחררו התושבים הערבים מן הממשל הצבאי והם כפופים היום - אלה לשלטון עזה ואלה לשלטון רמאללה, בלבד. ומי כפוף עדיין לממשל הצבאי במלוא מובן המילה? המתנחלים היהודים בלבד! מדוע למשל ניתן לשלול מבני אדם זכות יסודית כמו בניית בית על-ידי צו פשוט של אלוף פיקוד. "בני האדם" האלה אינם אזרחי השטח שהם חיים עליו, הם אזרחי מדינה שכנה בשם "ישראל". בעוד השטח, על כל אשר בו, נתון לממשל צבאי, כלומר - לכיבוש.
הרבה מעבר לגזירת ההקפאה נתונות בידי הממשל הצבאי סמכויות רחבות, שהן במהותן אנטי-דמוקרטיות - סמכויות הנתונות למי שכבש שטח של אויב ומטרתן לדכא כל התנגדות של אוכלוסיית האויב, בשביל התמימים החושבים שהשלטון הצבאי הישראלי אינו משתמש בסמכויות של דיכוי נגד אזרחי ישראל החיים בשטח ה"כבוש" והקרויים "מתנחלים" - יש לנו חדשות: הם משתמשים, ועוד איך, ויעידו "צווי ההרחקה" שהם צווי גירוש, יעידו המעצרים הממושכים והשרירותיים, יעידו מעשי ההרס והוונדליזם, בדמי לילות חורף קשים, נגד משפחות ברוכות ילדים ותינוקות. ומעל לכל יעיד איום הגירוש, הבלתי אנושי והאנטי דמוקרטי.
את המתנחלים אופפת מערכת גדולה, מסובכת ומתוחכמת של חוקים צבאיים, שכל מטרתה למנוע מן היישוב היהודי ביו"ש, 350,000 נפש, מלגדול ולהתפתח. זו תחיקה של פרעה, "פן ירבה", המנצלת את סמכויות ה"כיבוש", והיא מוציאה לפועל, בשליחות מטעם ראש הממשלה נתניהו, על-ידי שר הביטחון ברק שאינו מסתיר את מטרתו הסופית, למחות מעל פני האדמה את ההתיישבות היהודית היושבת על 97% מן השטח ה"כבוש" (לא ברור!).
המתנחלים היהודים ביו"ש משלים את עצמם, שבהיותם אזרחי ישראל, משרתים בצה"ל ומשלמים את המיסים הישראלים הגבוהים - הם בעלי זכויות. האשליה נובעת מהיותם בני העם שניצח במלחמת ששת הימים וכבש ושחרר את השטח. אולם, הם שוכחים, שבינתיים העם ה"כבוש" השתחרר מן הממשל הצבאי - מן הכיבוש - ורק הם נותרו כפופים תחת כיבוש. ברוחם, בדמיונם, הם עדיין "כובשים". בפועל, במציאות, הם ה"כבושים" היחידים שנותרו בשטח. ועל כן, הגיע הזמן שיתעוררו ויקראו בקול גדול: "הלאה הכיבוש"!