סטודנט, הצטרף גם אתה למלחמה

התחלה צנועה ומרשימה במאבק חברתי של הסטודנטים באוניברסיטה העברית נגד חברות "כוח-אדם" חייבת להוות אתגר להמשך פעולה חברתית של סטודנטים ברחבי כל הקמפוסים בארץ, ואף להעבירה לפסי פעולה מחוץ לקמפוסים. עובדי חברות "כוח-אדם" הם חוליה חלשה בחברה הישראלית. הם זקוקים לכוח בעל השפעה ומאורגן, שיסייע להם להשמיע את קולם. למרבה הצער, רק לאחר שהסטודנטים חסמו ביום א' (14.11.10) כניסה לקמפוס הר הצופים, במחאה על השלכתם החצופה של עובדי חברה קבלנית ממקום העבודה באוניברסיטת ירושלים עקב חילופי חברות, ניאותו נציגי הנהלת האוניברסיטה בכלל לשמוע את הסטודנטים ואת עובדי הניקיון. מה שקודם לכן לא היו מוכנים לו. רק מאבק נחוש של ציבור הסטודנטים הניע את הנהלת האוניברסיטה להקשיב לכאבם של אלה שמקרצפים את חדרי השירותים, מנקים את הכתות ומטפחים את הנוי. רק לאחר שההנהלה שמעה, היא השכילה להבין שנעשה כאן עוול כלפי עובדים. יהיה זה לכבודם של הסטודנטים, שהם יהיו שופר חברתי של אלו המהלכים בשולי שוק העבודה, נרמסים על-ידי החוק ומוזנחים על-ידי מי שהיה אמור להיות להם לפה ולייצגם בכבוד. יהיה זה לכבודם של הסטודנטים אם יאמצו את החלש, שאין לו פה. עובדי חברות הקבלן אין להם את הכוח להתאגד ולדרוש דרישות מינימליות שהחוק מעניק להם. התגייסות כל הסטודנטים באוניברסיטאות תהווה מופת של סולידאריות חברתית, המושיטים יד לעובדים ששוק העבודה בישראל מאפשר העסקתם בתנאי שכר מחפירים וללא תנאים סוציאליים המעוגנים בחוק. המחאה הנוכחית של הסטודנטים בירושלים, בסיוע ארגון "כוח לעובדים", היא סנונית ראשונה. אני מקווה שהיא תהווה התחלה של בשורה טובה למאבק על דמותה החברתית של מדינת ישראל להנהיג בה נורמה חברתית חדשה. נורמה של חברה שאינה מוכנה לעבור לסדר היום כשרבבות עובדים מנוצלים על-ידי חברות עַבְדֵי כֹּחַ אָדָם. התאחדות הסטודנטים חייבת להיות הַסַּמָּן המוביל את המאבק לסולידאריות חברתית עם אלו שנותנים מכוחם לשוק העבודה בישראל, אך שוק העבודה רואה בהם חפץ זול שניתן לזרוק אותו, והוא זורק אותו לאחר שהיטיב להשתמש בו. המעשה החברתי שעשו הסטודנטים בירושלים בסיוע "כוח לעובדים", אסור שיהיה מעשה חד-פעמי. חשוב שמהמקום - ממנו יוצאת בשורה תרבותית ואקדמית - תבוא בשורה של צדק חברתי. אין משמעות לתרבות במקום שהעובד בבחינת "יְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח". במקום צדקה, מזדקר קיר אטום למשמע צעקת מפוטרים בעת חילופי בעלים של חברות ספסרי כוח-אדם.