אני אומנם בחור צעיר, אך עדיין זוכר את התקופה בה התחילו ראשי הממשלה לחפש ערבי לשחק איתו ארץ-עיר. זה היה נחמד עד שאחד מהם נעשה דומם.
אני זוכר, שעוד כשהיינו ילדים קטנים, שיחקנו שוטרים וגנבים, ואמרנו לעצמנו לא להתקרב לאדם זר. כשגדלנו, הבנו שיש אנשים שמציעים לילדים סוכריה וזה גס וזה נורא. עכשיו בכלל מסתבר שלהיות שוטר זה יותר מגניב מלהיות גנב, כי טובים השניים מן האחד ושלושה זה בכלל נחמד...
אני חושב שאני חי בבועה קטנה. מקום בו בגידה היא לא דבר טריוויאלי אלא מזעזע. מקום בו שוטר אמור להיות באמת דמות למופת. לא סקס ולא סמים אמורים להיות חלק מפעילותו השוטפת, לא בתפקיד ולא מחוצה לו.
ואולי אני סתם חי בסרט. ויש בחוץ עולם כזה, בו הכל מותר ואיש כישר בעיניו יעשה, ולב האדם רע מנעוריו. איני יכול לשפוט איש עד ש"אנעל את נעליו", אך אם אלו הם המקומות בהם הוא הולך - מוטב לי שאשאר לי כאן, בבועה הקטנה.
