קבוצת הכבאים הראשונה בישראל, מוזכר בויקיפדיה, "הוקמה בזכרון יעקב, ב-1897, לפי בקשת פקיד הברון רוטשילד, ובמימון הברון. הסיבה העיקרית לארגון הקבוצה הייתה מספר דליקות ביקבי הברון שבזכרון יעקב ובראשון לציון... את ציוד הכיבוי הביא פקיד הברון מפריז, והוא כלל משאבות, צינורות, סולמות, גרזנים וכן מדים מפוארים עם כובעי נחושת מבריקים וחגורות עור, כפי שנהוג היה בערים הגדולות באירופה". בימים האחרונים ראינו בשריפת הענק בכרמל מאבק נחוש ואמיץ של כבאי ישראל, בעזרה רבה של כוחות ביטחון ומתנדבים מכל העולם. כואב הלב על 41 הנפשות שקיפדה השריפה, וכולנו מחזיקים אצבעות לפצועים. גם הפגיעה האנושה ביערות הכרמל ובבעלי-החיים שבהם - צובטת כל לב. אך חמורה מכולם ההכרה שבניגוד לכל הצהרותיה, מדינת ישראל איננה ערוכה לשעת חירום. העולם כולו ראה בימים האחרונים שמבחינת ציוד כבאות וארגון שירותי הכיבוי, ב-113 השנים שעברו מאז הקמת הכבאות בארץ - השתנה מעט מאוד. ארגון שירותי כבאות והצלה מורכב, לא להאמין, מ-24 רשויות כיבוי נפרדות: 4 מחלקות עירוניות, ו-20 איגודי ערים. "נציבות כבאות והצלה", שבראשה עומד רב טפסר שמעון רומח, מכוונת ומפקחת על פעולות רשויות הכיבוי, מנהלת את הפעולות המשותפות בין רשויות הכבאות השונות, ואחראית לתקצוב, לגיוס כוח-האדם, לקביעת סדרי עבודה, ולבחינת שינויים ארגוניים. הכל - באחריות משרד הפנים. בשנת 1986 החל קברניט "אל על" אורי יפה בניסיונות לשכנע את ממשלות ישראל השונות לרכוש מטוסי כיבוי. השריפה הבינונית שפרצה בכרמל, ב-1989, הסתיימה ללא קורבנות, וכילתה "רק" 6,000 דונם חורש - לעומת כ-50,000 דונם היום. התבררו לכל כבר אז המבנה הארכאי של שירותי הכבאות והמחסור העצום בציוד מתאים. אחרי אותה שריפה ערכו הקברניט יפה ושותפיו הדגמה של כיבוי שריפה באמצעות מטוס כיבוי שהביאו במיוחד, והניסוי הצליח מעל למצופה. ומאז - משרד הפנים סירב לרכוש מטוסי כיבוי. יפה משוכנע גם היום שהפעלה של מטוס כזה בתחילת השריפה השבוע הייתה מסיימת אותה מיד, ללא קרבנות וללא הנזקים העצומים. ב-2008 החל מהלך להפיכת שירותי הכבאות לרשות ארצית אחת. משרד הפנים, בראשות השר אליהו ישי, הגיש הצעת חוק לרפורמה, והצעה אחרת הגיש ח"כ דוד אזולאי. שנתיים נידון הנושא - ודבר לא סוכם. השר ישי טיפל באופן נמרץ באברכים בישיבות, כולל בתקציבים הנכבדים שדרש עבורם. השר ישי טיפל באופן נמרץ בפליטים מאפריקה, כולל בתקציבים הנכבדים שדרש גם לכך. השר ישי טיפל באופן נמרץ בהתנגדות להקפאת הבנייה בהתנחלויות, כולל בתקציבים הנכבדים שדרש לפיצוי על ההקפאה שתמה. השר אליהו ישי לא טיפל באופן נמרץ, ולא הוסיף תקציבים, בכל הקשור לכיבוי. השר אליהו ישי הרגיש, כנראה, שהשריפה השבוע הבעירה אש גם מתחת לכיסאו, וכפוליטיקאי ערמומי ניסה להקדים תרופה למכה, ודרש הקמת ועדת חקירה... גם ראש הממשלה - שהבין, מן הסתם, שלאחר ההלם הכללי הציבור עלול להיזכר בידי מי נמצאת אחריות-העל - הזדרז "להפגין מנהיגות". במקום להסתפק בבקשת עזרה מאומות העולם - על כך, ורק על כך, ראוי נתניהו לשבחים - הוא הרבה לטוס הלוך וחזור, והרבה עוד יותר בהצהרות פומביות של "שופוני אנאס" (תראו אותי, אנשים). גבירותי ורבותי, הפעם אין צורך בשום ועדת חקירה. ראש הממשלה צריך לקחת לידיו לאלתר את הרפורמה בשירותי הכיבוי, ולסיימה בתוך 30 יום - כולל כל השינויים המבניים, רכישות הציוד והקצאת כל תוספות התקציב הדרושות. ייתכן שאת האש החלו אכן צעירים בלתי זהירים, אבל האחראי לכל תוצאות השריפה הוא מי שלא הכין את הארגון ואת הכלים לטיפול בה. לכן, הצעד הראשון שחייב ראש הממשלה לעשות, כבר השבוע - עליו לבקש מהשר אליהו ישי להתפטר מיד מתפקידו.