ביום חמישי בצהריים פרצה שריפה אשר כילתה מאות אלפי דונמים של יערות הכרמל. השריפה כילתה גם את בתי התושבים בקיבוץ בית אורן וכן הגיעה גם ליישובים עין הוד, ניר עציון, מגדים, ואף איימה על שכונות דניה וטירת הכרמל אשר בחיפה, וכן על הכפרים הדרוזיים עוספייה ודאלית אל-כרמל. לא ברור עדיין מה גרם להצתת השריפה.
השריפה הזו (בדומה לאירועים אחרים) גילתה מחדל גדול ונפשע על כך שלשירותי הכיבוי בישראל אין ציוד מתאים להתמודד עם גובה הלהבות. לפני כשנה איימו הכבאים בשביתה אשר תשבש אירועי תרבות רבים בשל המחסור בציוד כיבוי מתאים. איש מממשלת ישראל לא לקח את העניין לתשומת לבו ולא טיפל בעניין, כך שהשביתה פרצה, אך היא לא זכתה לתהודה גדולה.
אירוע השריפה אינו היחיד שקרה בזמן האחרון. לפני כשבועיים פרצה שריפה ב"מגדל שלום" בתל אביב. היות שלא היו שם הרוגים, האירוע סוקר בצורה חלקית ולא מורחבת. בקיץ האחרון, שהיה חם מאוד, פרצו שריפות הן בשמורת "גמלא" בגולן, והן באזור בית שמש.
אף אחד מאירועים אלו לא עורר את שר הפנים, שטוען כי הוא עשה רבות בנושא; את שר האוצר שהיה צריך להקצות משאבים; וגם את ראש הממשלה שתפקד נהדר באירוע זה, כאשר פיקד על הכוחות ופנה לבקש ציוד ממדינות רבות בעולם. אך איפה הוא היה באירועים הקודמים. למה לא פעל אז?
התשובה לכך היא שבישראל קיימת תרבות ה"סמוך". כלומר, עד שלא קורה אסון, לא מבינים את גודל המשבר. למשל: מקרה התעופה האזרחית שלמרות אזהרתו של מנכ"ל יאט"א והערפל שמנע ממטוסים להמריא, עדיין לא נעשה דבר להכשרת שדה-תעופה חלופי או להבאת מכשורים מתקדמים.
תפקוד כלי התקשורת
התקשורת הייתה מאופקת מאוד ומסרה לנו את האירוע כהלכה. אך היא טועה כשהיא יוצרת זיכוך על-ידי עצירת רצף הדיווחים ושידור סרט או תוכנית בידור, אשר ירגיעו את המציאות הקשה. שלושה ימים של דיווחים אינטנסיביים גורמים ליצירת דיסאינפורמציה ולהבאת מידע שגוי מבלי אפשרות לבדוק זאת.
ולסיום, בנימה אישית: ברצוני לחזק את ידי המשפחות השכולות אשר שכלו את יקיריהן. להוריד את הכובע בפני הכבאים והשוטרים אשר חירפו נפשם על-מנת להציל נפשות (במיוחד את הנער המנוח אלעד ריבן בן ה-16, שעשה מעשה אמיץ ושילם על כך בחייו). וברצוני לגנות את האנשים שעצרו בשולי הדרך וצילמו את אזורי השריפות, אשר סיכנו את עצמם ומפריעים לכוחות הביטחון במילוי תפקידם, וכן את האנשים אשר מנצלים את מצלמת הטלוויזיה כדי להאדיר את פרסומם בימים קשים אלו.
למרות זאת, שיהיה חג שמח ונעים.
