אויבי ישראל המובהקים התקשו בימים האחרונים להתעלם משריפות הענק בכרמל. בתחילה הביעו אמצעי התקשורת הערביים הזדהות בסיסית עם נפגעי השריפות מסיבות הומניטריות אך אט אט השתלטה עליהם תחושת השמחה לאיד. בצר לישראל ולתושביה גוברת השמחה אצל אויביה.
השמחה לאידה של ישראל התבטאה בהבלטת הדיווחים ברשת הטלוויזיה "אל-מנאר" של החיזבאללה ובערוץ הטלוויזיה הקטרי הפופולרי "אל-ג'זירה" על חוסר היכולות של מערכת כיבוי האש הישראלית להשתלט על האש המשתוללת למרות האימונים שעשה פיקוד העורף בשנים האחרונות למצבי חירום ולמרות הסיוע הבינלאומי במטוסים ובכבאים שהגיע לישראל מ-17 מדינות בעולם.
מעבר לשמחה לאיד של אויבי ישראל צריך לשים לב לנקודה החשובה יותר. אירן, סוריה וארגוני חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי המרכיבים את "ציר הרשע" משוכנעים כי אירועי שריפת הענק בכרמל חשפו את "עקב אכילס" של ישראל בכל מה שקשור להתגוננות העורף וינסו לנצל את הדבר לטובתם בכל מלחמה עתידית עם ישראל.
הנה למשל אתר החדשות הפלשתיני "פלשתין אל-יום" המזוהה עם ארגון הג'האד האיסלאמי כותב בסוף השבוע כי "השריפה בכרמל הוכיחה ללא שום ספק שישראל איננה מסוגלת להיכנס למלחמה - לא עם סוריה, לא עם חיזבאללה ואפילו לא עם חמאס בעזה".
יש מידה של צדק בלגלוג על ישראל בעולם הערבי. הטרגדיות האנושיות של האסון הלאומי בכרמל מונעות מאיתנו ללגלג על עצמנו אך בתוך תוכנו אנו יודעים היטב כי מדובר בשורה של מחדלים של ממשלות ישראל שהביאו אותנו למצב של חוסר אונים מול שריפות ענק ושעלולה להביא אותנו לאסונות לאומיים נוספים, חמורים וכבדים יותר, במקרה של פרוץ מלחמה בחזית הצפון או בחזית הדרום.
מה הטעם בתרגול העורף בכניסה למקלטים, התגוננות מפני נשק ביולוגי, כניסה למרחבים מוגנים וכו' אם ישראל לא מצליחה להתמודד בהצלחה וביעילות עם שריפת ענק?
הטילים והרקטות האירנים המצויים ברשות אירן וארגוני החבלה הנתמכים על-ידה עלולים להצית שריפות ענק לאחר שישוגרו לעבר יעדים רגישים בישראל בעת מלחמה. ישראל חייבת למצוא את התשובה המתאימה. במיוחד אם היא תאלץ בקרוב לתקוף את המתקנים הגרעינים באירן.
אי-אפשר לצאת למלחמה יזומה על ידינו או להתגונן מפני מתקפה על ישראל מבלי שהעורף יהיה מוכן לכל התרחישים האפשריים. חייבים למצוא מייד פיתרון לנקודת התורפה שנחשפה בעקבות המגה-שריפה בכרמל כיצד להתמודד ביעילות עם שריפות ענק ביערות, במרכזי אוכלוסיה ואזורי תעשיה. הצורך בהקמת מערך ההגנה האזרחי לצורך ההתמודדות עם האתגרים האלה הוא הכרחי ומיידי.
אפשר בהחלט להעריך כי האירועים הטרגיים של שריפת הענק בכרמל יחזקו את השאננות בקרב אויביה של ישראל. הפרשן הפלשתיני מוופק מטר כתב היום במאמר בביטאון הפת"ח "אל-חיאת אל-ג'דידה" כי "השריפה בכרמל חשפה כי ישראל הגרעינית המצוידת בכלי הנשק האסטרטגיים והטקטיים החדישים ביותר ובעלי כושר ההרס היא חלשה ואיננה יכולה להתמודד עם אסון טבע". הוא הביע חשש כי גורמים קיצוניים בשני הצדדים ינסו עכשיו לנצל את המצב כדי לגרום להצתות נוספות בישראל ובשטחים הפלשתינים כדי לפגוע בתהליך השלום.
האם מעז ייצא מתוק?
הרשות הפלשתינית שלחה כמה צוותי גיבוי לסייע לישראל ויו"ר הרשות
מחמוד עבאס אף שוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו והנשיא
שמעון פרס אך האסון הלאומי בכרמל לא יצר את ההזדמנות לחידוש המשא-ומתן התקוע בין ישראל לפלשתינים.
לעומת זאת החליט ראש הממשלה
בנימין נתניהו על-רקע הסיוע הטורקי לכיבוי השריפות בכרמל, על יוזמה לסיום המשבר עם טורקיה בעקבות פרשת הספינה "מרמרה". ראש הממשלה שיגר את
יוסף צ'חנובר, הנציג הישראלי לוועדת החקירה של האו"ם סביב אירועי המשט, לפגישה עם בכיר בממשל הטורקי כדי לנסות ולגבש פיתרון למשבר סביב אירועי המשט הטורקי לעזה.
טורקיה דורשת מישראל התנצלות על מותם של תשעה מאזרחיה על סיפונה של הספינה "מרמרה" ותשלום פיצויים למשפחות ההרוגים. ראש הממשלה נתניהו גם שוחח בטלפון ביוזמתו בסוף השבוע שעבר, עם ראש ממשלת טורקיה רג'ב טיפ
ארדואן והודה לו על הסיוע הטורקי למאמצים לכיבוי השריפה בכרמל.
יש לקוות שהאסון בכרמל יביא לתחילת ההפשרה ביחסים בין ישראל לטורקיה. לטורקיה יש חשיבות אזורית גדולה ולמרות המדיניות האנטי ישראלית שנקטה מאז מבצע "
עופרת יצוקה" אסור להחריף את היחסים עימה ובכך לדחוף אותה עוד יותר לזרועות אויבינו. נקווה שהממשלה תנהל עכשיו את המגעים עם טורקיה בזהירות ובחכמה הדרושה כדי שלפחות תצמח התפתחות מדינית חיובית ביחסיה של ישראל עם טורקיה כתוצאה מהאסון הלאומי בכרמל.
