אל מול כרמל שחור משחור הבזיקה לה אלומת-אור גדולה בדמותם של נער אמיץ-לב, כחולת-מדים נועזת, לוחמים ללא חת בקו האש, ומלאכים בחסד עליון עלי אדמות, שחירפו את נפשם מנגד למען כולנו.
אל מול המחדל הקודר, שבו נושא מי שצריך לשאת, נחשפות גם פניה היפות של ישראל: אלה של הנער המתנדב, אלעד ריבן; של ניצב משנה
אהובה תומר, של סגל הכבאים לוחמי האש, ושל שליחי זק"א, שעשו כולם עבודת-קודש.
ועכשיו, בשוך הלהבות, הגיעה העת להשיב לגיבורים האלה כגמולם. לכל אחד מהם - חיים כמתים - צריך להעניק, ללא שהות, את אות המופת האזרחי, וגם לרשום אותם בספר המכבים החדשים של ימינו אלה. זהו המעט מזעיר שאנו יכולים, עדיין, לעשות למענם.
