לכל יהודי המודע להיסטוריה של עמו - הצורך במדינה יהודית נראה מובן מאליו. עם שסבל מרדיפות בלתי פוסקות מצד העמים שבתוכם חיו יהודים - רוצה ארץ משלו, שבה יובטח קיומו ובה יהיה אדון לגורלו. המצב שבו בני אדם סובלים פגיעות, לא בגלל פשעים שביצעו אלא בגלל שנולדו יהודים, הוא בלתי נסבל. השואה שהמיטו הנאצים על יהדות אירופה רק חיזקה את הצורך במדינה יהודית.
התנועה הציונית החלה במפעל הבאת יהודים חזרה לארצם ההיסטורית, והצליחה להקים את מדינת ישראל. היום נראה שהמפעל הציוני הוא סיפור הצלחה מדהים. תוך כמה עשרות שנים התקבץ חלק מאוד נכבד מהעם היהודי בארץ, והוקמה מדינה השייכת לעולם הראשון, על-אף כל המלחמות.
ובכל זאת, עולות שאלות מטרידות מאוד: מהו המחיר המוסרי של ההצלחה הזאת? האם ישראל היא מקום יותר בטוח לקיום היהודי? והאם באמת הושגה השליטה בגורלנו?
הקמת המדינה לוותה במלחמה, שבה גורשו רוב תושבי הארץ הפלסטינים. לאחר קום המדינה, החל גזל האדמות מהפלסטינים שנותרו בארץ והפכו לאזרחי המדינה. אם ב-1948 היו בידי היהודים כ-7% מהאדמות בישראל, הרי שכיום קרוב ל-97% מן האדמות הן בידיים יהודיות. ובכל זאת, המדינה ממשיכה בכל כוחה לנסות ולגזול את שארית האדמות שנותרו בידי אזרחיה הערבים. כדי לעשות זאת, מפקיעים אדמות, הורסים בתים, ומנסים ללא הרף למנוע את גידולם הפיזי של היישובים הערבים בישראל, על אף שגידול האוכלוסייה מחייב את הגידול הפיזי של היישובים.
והנה תופעה קשה ומאכזבת: בישראל רדיפת מיעוטים אינה נעשית בידי גזענים הלומי שנאה. היא נעשית באופן שיטתי בידי נציגי הממשלה. כמעט כל שבוע הורסים נציגי הממשלה בתים של ערבים בישראל, רובם בתים של בדואים בנגב. גם כפרים שלמים הורסים בנגב. על-פי רוב, המדינה אינה מספקת פתרון מתקבל על הדעת לנפגעי ההריסות. אלה נאלצים להקים מחדש קורת גג, שהיא עלובה מקודמתה, ובלבד שתהיה קורת גג.
אך לא רק בהרס בתים עוסקת המדינה. המדינה גם מחריבה גידולים חקלאיים, היא אינה מכירה בכפרים - ובכך מונעת מהם את כל השירותים, היא מפלה בתקציבים, היא מפלה בפיתוח, היא מפלה בקבלה לעבודה, וכולי.
ניתן אולי להסביר את מה שנעשה ב-1948 כמלחמת קיום - הם או אנחנו. אך למצב היום אין הסבר, כאשר המדינה - ולא רק גזענים מוטרפי שנאה - רודפת את אזרחיה, שפשעם היחיד הוא היותם ערבים במדינה היהודית.
כל פעם שאני מבקר בכפרים הבדואים בנגב - בטוואייל אבו-ג'רוואל שנהרס קרוב לחמישים פעם, ובאל-עראקיב שנהרס שבע פעמים - אני מגיע למסקנה הכואבת, כי הדרישה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה - מוצדקת. מדינת ישראל היהודית מפרה במהותה את זכויות האדם של המיעוט הערבי החי בתוכה! לכן, מוצדקת הדרישה להפוך את מדינת ישראל - למדינת כל אזרחיה!
