טול קורה מבין עיניך
בעוד הלהבות בוערות מכל עבר, ומאמץ כיבוי רב זרועי אדיר בעיצומו כבר עסקה התקשורת באינטסיביות נמרצת בצחצוח סכיני חיפוש האשם במחדל. כל אורח מול כל מיקרופון מאולתר, מכבאי אקראי ועד לשר זכה למנת ה'מי אשם'. מסמכים נשלפו, תובנות הוסקו, והפרשנים התחרו בינים מי תוקף ביתר חריפות את אוזלת היד הכללית. 'איך לא התרעתם??' שמענו שוב ושוב כמו מנטרה אינסופית. כאיש מאמין גם אני אחזור על המנטרה, אבל הפעם לכיוון התקשורת עצמה "איך לא התרעתם????". נסו להיזכר במהדורת חדשות אחת שנפתחה ב'סיכוי לכשל ענק בשריפת ענק בישראל', או בעמוד ראשי אחד של עיתון שזועק אל מול האסון האפשרי.
המידע כולו היה ידוע, גלוי, מונח לפתחי אנשי התקשורת, אבל במה הם מעדיפים להתעסק כולנו יודעים. רק עתה סיימנו שבועיים שבהם פומפמה עד אין קץ פרשה ישנה בה זוג בגירים חוזר מערב שתייה אל אירוע לא ברור על הדשא, פרשה שכמובן חשובה לאין קץ מגורלם של הכרמל ויושביו.
לממלכה השביעית לא חסר אמצעים לקבוע את סדר היום הציבורי בפרשות בהן היא חפצה. הקיץ למשל, תפסה התקשורת צד מובהק בנושא ילדי העובדים הזרים, אותו החזיקה בכותרות יותר מחדש, כשהיה צריך אפילו על-ידי 'קייטנה' בשידור חי לילדי העובדים הזרים באולפן רשת. עשירית מהמאמץ שהושקע בכך היה מכריח את הממשלה לקנות לא טייסת אחרת של מטוסי כיבוי אלא עשרה, אבל משום מה אפילו אצבע אחת לא הופנתה בתקשורת פנימה לשאול כיצד היא כה כשלה במילוי תפקידה.
אנשי התקשורת מאוהבים בכינוי - 'כלבי השמירה של הדמוקרטיה' - הפעם הכלבים שנחרו בשמירה התעוררו לאחר מעשה והתחילו לנבוח בכח לכל עבר. לתושבי הכרמל זה כבר לא יעזור.
מומחים באש ובמים
אם בפרשת המשט הפכו מחזיקי המיקרופון למומחי לוחמה ימית, הפעם עברו גיבורנו קורס מזורז בכבאות שריפות ענק. כל פרשן ושדרן שבדרך לאולפן דיבר עם שכן, שיש לו בן דוד, שמכיר איזה כבאי, כבר פיזם על הכבאית הישנות (כאילו שאם הכבאיות היו מודל 2010 הם היו מסוגלות לטוס אל לב השטח), על מטוסי כיבוי ועל כוס המים היחידה שמכבה שריפה.
ואם כבר מזכירים את המשט, שם ראינו את המומחיות במיטבה, מסתבר שמיקרופון ביד הוא תחליף ראוי לעשרות שנות ניסיון, וככה הטיפו כל האדמירלים החדשים לאנשי המקצוע מדוע הם לא ניסו לעצור בכבל את המדחף ולשתק את המנוע. רגע, הספינה יכולה לטבוע מזה ומאות אנשים יהרגו, אופס, מהאולפן זה לא כל כך נורא... פעם היה נהוג לאמר שהנייר סובל הכל. מסתבר שהמיקרופון יכול לסבול לא פחות. פולני שכמוהו.
שקט מכבים
עשרות אירועי הצתה, מדרום ועד צפון, קרו במקביל לשריפה בכרמל. כל האירועים קרו באיזורי התפר בין יהודים לערבים, על-ידי מי שהתקשורת מכנה בכינוי הכללי 'אנשים' (לא
מתנחלים, חרדים, פעילי ימין, אלא פתאום סתם אנשים. אגב, רוצים להתערב מה השפה השמית שאיננה עברית שאותם 'אנשים' מדברים??). כתבת אחת אמיצה בערוץ 10 הציפה את התופעה לדיון, גם היא בחצי התנצלות. בערוץ 2 וערוץ 1 לעומת זאת החליטו לנקוט במדיניות שנעה בין התעלמות לעמימות. "בשלב זה לא ידוע", "המשטרה חוקרת", "לא ברורה הזהות". בטטטחחחחח. הניסיון להצית את המדינה על-רקע לאומני במקביל לאסון גדול בו מרוכזים כל הכוחות הוא לא סתם סיפור - הוא מגה סיפור - איכשהוא ברוב הערוצים בחרו לפסוח עליו.
האמת שיש להעריך מדיניות של דיווח זהיר ומדוד שלא ממהר לקבוע עובדות ולהאשים. מעניין רק שהיא נעשית בדיוק על-ידי אותם אנשים שכנראה מעולם לא שמעו על המושג הזה. כל טענה של פלשתיני הופכת מייד לכותרת ראשית עובדתית ב'ואללה', וכל סרט מבית היוצר של פאליווד מקבל פריים טיים בערוצים המרכזיים. כשמסגד נשרף לאחרונה בשומרון, מיהרה התקשורת כולה להאשים את המתנחלים שתי דקות אחרי. זה שבאותו מקרה לא הייתה, ועדיין אין, לכך כל עדות, והאפשרות של תקלה חשמלית היא כנראה הסבירה ביותר, לא מנעה מאוחזי המיקרופון לצלוב כל חובש כיפה ועוזי. באופן זהיר ומדוד כמובן...
ואגב מדיניות של דיווח זהיר ומדוד שלא ממהר לקבוע עובדות ולהאשים - מוזמנים לקרוא מחדש את הפיסקה הראשונה.
רק מילה אחת טובה
בצל האסון הכבד אי-אפשר היה שלא להתרשם מהפעילות המתואמת של כלל ארגוני החירום במדינה. משטרה, ומג"ב, כוחות כיבוי מאוסף מקומות שונים, צה"ל, המערך המוניציפלי, גורמי רווחה, ומד"א כולם עבדו יחד בתיאום טוב למדי. לצידם פעלו מטוסים ממדינות רבות, בשיטת כיבוי שונות, מופעלים על-ידי בקרה אוירית צבאית ואזרחית, בסיוע מל"טים שעזרו לזהות מוקדי שריפה בזמן אמת. דחפורים צה"לים פרצו דרכים לכבאים, ואפילו הפינוי המאסיבי עבר בצורה חלקה למדי. במדינות רבות בעולם היה לוקח חודשים להגיע לרמת תיאום כזו שאליה הגענו בארצנו למודת הסבל והניסיון.
וכל מי שעסוק בהלקאה עצמית, וחושב שהמצב בעולם מושלם, מוטב שיפקח את עיניו. בקליפורניה, מהעשירות במדינות העולם, ישנם שריפות ענק על בסיס קבוע. רק בשנה שעברה אחת מהן הפכה למגה שריפה ושרדה חודש וחצי עד לכיבויה, ולא שלושה ימים בלבד. אז נכון, טיבה של התקשורת לעסוק בחצי הריק של הכוס (אם היא הייתה מלאה לגמרי, אפשר היה הרי לכבות איתה את כל השריפה..) אבל עדיין, בין המבט הנוקב מאשמה של יונית, לזלזול המופגן של דרוקר, לנינוחות ה-'אני יודע הכל והייתי מכבה את זה תוך שעתיים, ביריקה, מהאולפן' של שלח או
רוני דניאל, מותר לזרוק מילה טובה מדי פעם על מה שכן עובד. לא מתים מזה.
ואם כבר מדברים על 'מילה טובה': בתקשורת לא כל כך אוהבים את נתניהו, וזה כנראה האנדרסטייטמנט של המאה. אי-אפשר שלא להתרשם מהתפקוד שלו בניהול המשבר בזמן ובצורה מהירה, בזיהוי מהיר של הפתרון והשגת הכח האוירי הנדרש, תוך התווית מטרות ברורות והפגנת מנהיגות בשטח, באופן שלא מאפשר לאגואים שונים של עשרות גופים מעורבים לבוא על חשבון המשימה.
ראינו כיצד מדינות קורסות בעולם מאסון טבע, כמו במקרה האיטי, או מגיבות מאוחר מאוד ובעצלתיים, כמו בארה"ב בהוריקן קתרינה, או באסון הנפט במפרץ, תגובה שהיו לה מחירים כבדים בנזקים ובחיי אדם.
ואצלנו? באולפן ערוץ 2 יונית ואמנון אברמוביץ, עסוקים בשחיטה שלו. כיוון שיש גבול כמה אפשר לעוות את האמת, אפילו אם אתה א"א, יוצאים מפיו של המאתרג פנינים כמו, "נתניהו אכן ניהל טוב את המשבר - ובכך אני מתכוון לצד התקשורתי בלבד". איזו מחמאה...
רואים שחור בעינים
ואם כבר מישהו שלא סובלים בתקשורת, איזה כיף שיש את אלי ישי. נמצא האחראי היחידי למחדל רב השנים שהיו מעורבים בו כל כך הרבה ממשלות וגופים - קדימה לינץ!! אם כבר יש אש טובה בכרמל, בוא נשתמש בה להעלות אותו על המוקד. מסכנה בובת הוודו של ישי, כבר לא נשאר בה מקום לדקור מרוב סיכות.
איכשהו יש לי תחושה שהשטחים השחורים בכרמל הם לא השחור היחיד שבעטיו ישי נתלה בכיכר העיר.
