המכות הניתכות על מדינתנו הקטנה, לא מרפות. להבות אש האסון האחרון לא נשארו רק באזור הכרמל. להבות אש הביקורת, על מחדל כביכול, מרקיעות אל על. ומי יתננו סופֶּר-טָנקֵר להנמיכן מעט. מומחים, בעלי עניין, יריבים פוליטיים, עיתונאים יודעי כל, קִיבִּיצְרים יודעי דבר, כולם משתלחים בלשון בוטה ומחפשים את ליטרת הבשר. מה קל ללבּות אש ולהשתמש בציניות בסבלם ובאבלם הכבד של נפגעים. קריאות לעריפת ראשים, למציאת אשמים, לאיתור אחראים, מושמעות ללא הפסק בכל כְּלי תקשורת מזדמן. על הדרך, כמו שאומרים, אם אפשר להכניס ל
בנימין נתניהו - מה טוב.
פניני לשון מעוררות בחילה של עיתונאים, כדוגמת היומרה וההתנשאות של העיתונאי
בן כספית, הכותב בעיתונו
מעריב על אנשי האוצר, כהאי לישנא: "יושבת שם חבורת אנשים יהירים, מתנשאים, שעוד לא נטעו או שתלו משהו בארץ הזאת... ברצותם יהיה, ברצותם לא יהיה... אין להם בדל של אחריות... אין להם אלוהים... עושים מה שרוצים... הם פשוט לא רצו... הרפרנטים האלה... לא מבינים מאומה בנושאים שהם מכריעים בקלות רבה... מי נתן להם להחליט בנושאים של חים ומוות?". באם יואיל הקורא ויחליף את נשוא (אנשי האוצר) מכתמיו הנלוזים של כספית, באנשי עיתונות, יבין הקורא מה כוונתי, ויבחין בכך שהתיאור הנ"ל מתאים בדיוק להם העיתונאים מָרבֵּי הלהג והמלל החלול.
אולי התנהלות אנשי האוצר, הנראית בעיני כספית כחוסר אחריות, היא למעשה התנהלות אחראית, בְּבואָה לשמר את כספי כולנו, בכך שהתניית כספים ביישום רפורמה, היא מחויבת המציאות, וזאת על-מנת "להכריח" את שירותי הכבאות (וייתכן מאוד שיש ב"צנרת" נושאים דומים נוספים) לנקוט בצעדים כגון:
- להתייעל על-ידי הקמת גוף ארצי, כדוגמת משטרה או מד"א, של רשות כּבאות ארצית אחת, במקום 24 רשויות כבאות נפרדות כיום. כאשר לכל רשות כזאת יש יו"ר (מינוי פוליטי) ומנגנון מנופח של עשרות אנשים ומכוניות, נצנצים, מכשירי קשר ואנטנות, שאין להם ולא כלום עם כיבוי אש.
- ועד הכבאים הלוחמני מתנגד בכל דרך לשינוי המתבקש. התנגדות זו מגובה ומאושרת על-ידי ההסתדרות. העובדים משתכרים כיום משכורת נאה ביותר, וזאת תמורת עשרה ימי עבודה בחודש בלבד!!! (על-פי חישוב מסובך של משמרת בת 24 שעות תשלום גבוה לכל 8 שעות נוספות ואחר-כך 48 שעות חופש המאפשרות להם לעסוק בעסקים פרטיים). כמו-כן, יש לזכור שהכבאים משויכים להסתדרות בענף "הסתדרות הפקידים".
- מה דעתם של כספית וחבריו על כך ש"נערי האוצר" לא מסכימים לשפוך מאות מיליונים לחבית ללא תחתית? וגרוע מכך, לספק דלק (כלומר כסף) לגחמות פוליטיות, בייחוד של משרד הפנים (לו כפופים שירותי הכבאות), הגובלות בשחיתות.
מלוא ההערכה והכבוד לכבאים הגיבורים, המחרפים נפשם בהצלת חיים ורכוש. הדבר נכון גם לגבי אנשי צבא, חיילים ומפקדים, אנשי כוחות מיוחדים, שוטרים, אנשי מד"א, אנשי זק"א ועוד עשרות מתנדבים העושים עבודת קודש. כמענה לאלה המעבירים ביקורת על ה
ממשלה ואחריותה. היא "הרוויחה" ביקורת זו ביושר. יש בעיות, יש כישלונות. לא תמיד יש אפשרות להיערך למקרים קיצוניים בהם מעלה הטבע את עליונותו. יש דמוקרטיה ייצוגית, המַגחִיכָה מְשִילות נורמאלית של כל שלטון, ללא קשר לשום מפלגה ולאישיות העומדת בראשה.
לפעמים, דרוש אירוע חריג בהיקפו ועלותו בחיי אדם, ברכוש ובטבע, כמו האסון הנוכחי, כדי לעורר את הנמים על משמרתם. עם כל הכאב, אולי עכשיו יתעוררו אלה האחראים לממשל תקין, ומעז יצא מתוק, יופקו לקחים וייוּשמו מיד.
אולם, מדוע לא נשמעה בתקשורת אפילו דעה אחת, המטילה אחריות על האזרח, פורע החוק, חסר האחריות, כאשר החוקים מהווים כלפיו המלצה בלבד. היכן אחריותו של הפרט. האם בכל אשם הממשל? מספר דוגמאות להמחשה:
- השלכת פסולת למזבלות לא חוקיות - כנראה הגורם לאסון השריפה בכרמל.
- בנייה לא חוקית - ללא אישור, ללא מהנדס, ללא פיקוח - גורמי סיכון עצומים.
- רמאות בקבלת תמיכות פיקטיביות.
- תרבות נהיגה הגובה חיי אדם והרס משפחות.
- פשעים ותקיפות אנשים, במיוחד מבוגרים.
- פשעי גניבות ופריצות לבתים.
ויסלחו לי ענפי פשע שאותם לא הזכרתי.
אני מציע בזאת לממשלה, לרשויות האכיפה, לרשויות המשפט - לאמץ מיד, עוד היום, מדיניות חירום (כולל שימוש בתקנות לשעת חירום), תוך שימוש באגרוף ברזל ללא פשרות וללא שמץ סובלנות, ולמגר באחת את הרוע מקרבנו. אין צורך בוועדות. אין צורך בהמלצות. יש להחליט ולבצע. מיד! זה מגיע לנו!!!
