בנימין נתניהו ביקש מ
ארדואן עזרה בכיבוי השריפה בכרמל, וכעת הוא מתפתל לנוכח סטירת הלחי שספג מארדואן, אשר הבהיר כי לא שינה כהוא-זה את דרישתו שישראל תתנצל על פרשת "מאוי מרמרה", ותשלם פיצויים להרוגים הטורקיים באותה פרשה.
היום שמענו גם את סיפורו של נחמן כהן, אביו של הלוחם הישראלי שהושלך מהסיפון כשראשו מטה, על מאמצי השיקום של בנו מהפצעים הקשים שפצעוהו אותם "פעילי שלום", ועל מאמצי השיקום של לוחמים אחרים שנפצעו בידי הרוצחים הללו, שונאי ישראל בכל ליבם.
אך מרגע לרגע הולך וגובר גל הקריאות ל
ממשלה, מפי ישראלים בכירים, להתעלם מההשפלה הכרוכה בהתנצלות ובתשלום הפיצויים, כדי להשיג בכך כביכול המשך האהבה העזה ששררה (האומנם?) בינינו ובין הטורקים.
לא זכור לי שהטורקים "עשו עניין" מאותה עזרה ישראלית, או שהודו בדרך פומבית ובקול גדול, ומאידך-גיסא - לא שמעתי את נתניהו מזכיר כיום אף ברמז את הסיוע הישראלי ההוא. מה הפלא בכך שהטורקים משוכנעים שאנו חייבים להם חוב עצום, אולי אף למסור לידיהם את אחיותינו ואת נשותינו, מתוך הכרת תודה?
איננו חייבים שום חוב לטורקיה. ישראל שלחה משלחת גדולה לטורקיה לפני שנים אחדות, לאחר רעידת האדמה הגדולה שאירעה שם, ועדיין אנו זוכרים את הדראמה עם אל"מ ד"ר יצחק אשכנזי והילדה שהציל מבין ההריסות. הקשרים ההדוקים ששררו בין שתי המדינות ובין שני הצבאות, לא הושתתו על אהבה לוהטת אלא על יחסי תן-וקח, שחלק גדול מהם אינו נחשף מנימוקים הידועים לשתי המדינות. האהבה-כביכול הטורקית לישראל, וכיוןם השנאה הלוהטת הטורקית אליה, נבעו שתיהן מאינטרסים טורקיים וישראלים, שכל בר-דעת יכול להבין כי הם עלולים להתהפך בתוך פרק-זמן קצר.
אילו היה נתניהו "בן אדם", מדינאי רציני, אחראי ומכבד את עצמו ואת כבוד מדינתו באמת ולא רק בדברי רהב המשתנים בזיגזג התמידי שלו, היה משיב לארדואן בלשון שונה לחלוטין מזו הכנועה והמתרפסת שנקט:
"אני מברך את טורקיה ואת ראש ממשלתה, ומודה להם על הושטת הסיוע כשישראל נזקקה לו. היה זה המשך הולם למסורת של עזרה הדדית בין שתי המדינות, שהופגנה במשלוח משלחת סיוע ישראלית גדולה לאחר רעידת האדמה הגדולה שפגעה בטורקיה לפני שנים אחדות. לא רצינו בהרעת היחסים עם טורקיה, נדהמנו כשנודע כי ממשלת טורקיה תמכה באנשי IHH שהשתתפו בפרובוקציה של "מאוי מרמרה", והצטערנו כשהפרובוקציה הזו הסתיימה בשפך דם - לרבות דם חיילינו, שאחדים מהם נזקקים עד היום לשיקום בשל פציעותיהם הקשות בידי אותם אנשי IHH. למען האמת, הבלגנו הרבה יותר מהסביר לנוכח דברים קשים ולא ראויים ששמענו לאחר מכן מפי דוברים טורקיים רשמיים, אך ידנו הייתה תמיד ונותרה גם כיום מוכנה להיות מושטת לשיפור היחסים ולהחזרתם לקדמותם הטובה".
אילו דיבר נתניהו בלשון כזו, והיה נמנע מהשתפכות ומהתרפסות בפני ארדואן, שלא שכח אף לרגע אחד את שנאתו הגלויה והגדולה לישראל, היה יכול כעת לנהל מו"מ קשוח על פתרון שלא יפגע כהוא-זה בכבודה של מדינת ישראל - שהפכה זה מכבר לאסקופה נדרסת ברגלי כל מצורע וזב-חוטם - ולא יחשוף את לוחמיה ומפקדי צבאה לתביעות משפטיות בנוסח "ממשלת ישראל עצמה התנצלה ושלמה פיצויים, בגין הפעולה הברבארית, שהייתה פשע מלחמה גם אם ישראל לא הודתה בכך בפה מלא, שהרי אלמלא כן לא הייתה מתנצלת ומשלמת פיצויים לנפגעים הטורקיים".
בכלל, רק תמימים חסרי תקנה יאמינו כי טורקיה תשנה את יחסה לישראל בגלל דיבור כלשהו, בגלל התנצלות או אף בגלל תשלום פיצויים לתשע משפחות טורקיות, שגורלן הפרטי מעניין את ארדואן כקליפת השום. מניעיו הם אסטרטגיים גרידא, ואם האינטרס של טורקיה יהיה חידוש החיבוקים איתנו, כצעד נוסף לביסוס הסולטנות החדשה של הסולטן ארדואן הראשון - הוא יבוא לירושלים ויתנשק עם נתניהו ללא פקפוק.
כל זה לא קרה, ורק אנו "חטפנו" מארס טורקי מידי נתניהו. השפלת ישראל, בתשלום פיצויים למשפחות המחבלים, ושבעתיים כך בהתנצלות בנוסח כלשהו, תיתוסף להשפלתה זה שנים ארוכות בידי עצמה ובידי מנהיגיה, שאינם יודעים כבוד לאומי מהו. אומנם נכון כי יש לישראל על מה להצטער, בשל הרעת היחסים עם טורקיה, אך ברור כי התנצלות ישראלית ותשלום פיצויים לתשע משפחות הם פחות מטיפה בים האינטרסים הטורקיים, וכי לאחר שישתמש שימוש גדול ורב בהשפלתנו הפומבית והגלובאלית, ובהצגת ישראל כסמרטוט לרגליו - ימשיך ארדואן במסע האיבה נגדנו, ולנו לא תצמח שום תועלת מהתרפסותנו בפניו.
