צר לי ואני מתנצל על כי אני מרשה לעצמי לעשות שימוש בשירו האלמותי של מרדכי גבירטיג "העיירה בוערת". השיר המצמרר הזה נכתב כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, וככל הנראה נועד לשמש כאזעקה לשואה המתקרבת. אולם קוצר הראייה ניצח וההיסטוריה האכזרית רשמה את הפרק האפל בתולדותיה. האזעקה נָדַמָּה ואש השואה ניצתה וכילתה כשליש מהעם היהודי. עוד במהלך שנות המלחמה הלך ונעשה השיר לקדיש נורא.
לדאבוני, אסון המ"ג בכרמל מזכיר את השיר הזה, שבמקור נכתב באידיש ונקרא "אונדזער שטעטל ברענט" (עיירתנו בוערת). אסון המ"ג אולי אינו אלא מבשׂר על אסון איום ונורא - ומנגד אדישות, אטימות, אינטרסים וטמטום.
אסון המ"ג נבע במישרין מליקויים בפיקוד ובשליטה על האירוע,
ולא ממחסור באמצעי כיבוי
אסון המ"ג אינו "השריפה בכרמל". מיליון עצי חורש שעלו באש ומאה בתים שנשרפו כליל, על תכולתם, אינם משתווים ולו לקורבן אחד שנספה בלהבות. לטעמי, יכול כל החורש בכל הכרמל לבעור ואלפי בתים להישרף, ובלבד שאותם מ"ג בני אדם היו נשארים בחיים. מותם הטרגי והאכזרי נגרם לא בשל מבנה ארגוני לקוי של שירותי הכיבוי וההצלה, או בגלל מכונות כיבוי אש ישנות ומחסור בחומרי כיבוי, או בגלל היעדר מטוסי כיבוי. כל הטיעונים האלו, הנכונים כשלעצמם, אינם רלוונטיים לאסון המ"ג. הטוענים אותם יודעים זאת היטב. האמת היא כי ליקוי מבצעי הביא את האוטובוס אל התופת. בזירת אסון יש בראש ובראשונה לסגור צירים. למנוע מבני אדם נוספים להיכנס לאזור הסכנה. ציר בזירת אסון ייפתח אך ורק אחרי שהגורם המקצועי המוסמך מאשר זאת. זהו כשל נורא בפיקוד ובשליטה. גם שלושה "סופר טנקרים" אינם יכולים לחפות על כשל מבצעי שכזה. הציר לבית אורן היה צריך להיות סגור.
האש שהשתוללה בכרמל איימה חיש מהר על ישובים ועל בית סוהר. ככל הנראה קיבל השב"ס הוראה ממשטרת-ישראל לפנות את הכלא. פינוי בית-כלא במצב חירום הוא מבצע רגיש ומסובך, הדורש כוחות ושליטה למנוע בריחה וחילוץ אסירים בכוח על-ידי מחלצים מבחוץ. לנוכח הממדים של השריפה, האפשרות כי יפונו ישובים וההוראה לפנות את בית הסוהר, לא ברור לי מדוע לא הוזנק מסוק משטרתי לאוויר על-מנת לסייע בפיקוד ובשליטה על אירוע. כיצד ניתן לשלוט על הצירים ועל האירוע מהקרקע?! מסוק אחד מצי המסוקים של משטרת-ישראל, לו היה מוזנק בשלבים האלו, למטרות פיקוד ושליטה, היה יכול להפוך את האירוע מאסון המ"ג לשריפה הגדולה ביותר בכרמל.
ראיתי הפעלת מסוקים על-ידי המשטרה באירועים בנאליים, בהם די היה בכמה אופנועים להשיג שליטה אפקטיבית. לפני כמה שבועות השתתפתי במרוץ ראש העין. זה היה מרוץ קטן וחסר חשיבות מבחינת הביטחון והסדר הציבורי, הן בגלל מספר המשתתפים המועט (כמה מאות בודדות), והן מבחינת מסלול הריצה (10 ק"מ), בחלקו בתוך היישוב והשאר בשטח פתוח. באותו אירוע זניח בראש העין, חג מסוק משטרתי מעל ראשי הרצים במשך זמן של כארבעים דקות תמימות. ואילו בכרמל, כאשר כבר היה ברור שמדובר בשריפת ענק עד כדי שניתנה הוראה חסרת תקדים, לפנות בית סוהר באופן דחוף ומיידי, אף לא מסוק משטרתי הוזעק לצורך הפיקוד והשליטה באירוע, לפחות עד לשלב בו התברר כי אוטובוס הסוהרים עלה באש על נוסעיו.
