פגיעת הנפש
במכבסת המלים שלנו נערך כמעט מדי יום ניקוי יבש לאחד המושגים הרווחים במקומותינו. "לא היו פגיעות בנפש" מסתיים דיווח לאקוני, על פצצה שנורתה מעזה לעבר יישוב בעוטף עזה ונפלה ב" "שטח פתח". המונח פגיעות בנפש התייחד במקומותינו להרוגים. במקום שאין בו הרוגים אין, על-פי לשון התקשורת, פגיעה בנפש. זו טעות.
מעולם לא נורו עליי פגזים, פצמ"רים או טילים, אבל לא קשה לי להזדהות עם מי שמאוימים תדיר על-ידי כלי הנשק האלה ואף לחוש את תחושותיהם, אף כי ודאי ב"עצימות" - עוד מושג מכובס - חומר ניקוי, מלבין או מרכך - שמקציף את חיינו במכבסת המלים - נמוכה.
אין לי כל ספק: יש ביישובים אלה, כמו גם ביישובים רבים בצפון לא מעט (זו לשון המעטה) אנשים, אשר אימת הטילים והפצצות פוגעת בנפשם והופכת אותם, בהגדרה, לפגועי נפש. אי-הוודאות המייסרת, מתי הן עלולות לנחות וכמה קרוב הן עלולות ליפול הופכת את החיים בצל-אימתן לבלתי נסבלים. הנפש לא יכולה שלא להיחרד. המערכת החיסונית לא יכולה שלא להיחלש.
פעם אחר פעם נופלים כאן פצמ"רים בשטיחים פתוחים, עד שנוח לרגע לחשוב, כי היורים מכוונים את הפגיעה אל מקומות ריקים מאדם, רמזים חוזרים ונשנים, הולכים ומתעבים, כי יום יבוא והפגיעות ייהפכו מדויקות יותר, פוגעות יותר, קטלניות יותר: פגיעות, אשר הדיווח עליהן לא יהיה כי היו פגיעות בנפש אלא, חס וחלילה, הרוגים.
אש כוחותינו
במדינה החיה על חוד החרב – מילים מכובסות הן חוד החנית של השפה הרווחת בה. אש כוחותינו הוא ביטוי שההקשר שלו עצוב, שלילי (ואף אלה מלים מכובסות), כלומר – טראגי. האמת היא, שאש כוחותינו היא אש חולשותינו: חולשות אנוש. טעויות אנושיות. טעויות שלכאורה הן נמענות אבל ב"להט הקרב" כנראה מן הנמנע למנוע אותן. איך נגדיר את האש ששרפה ארבעים ושלושה בני אדם בכרמל, הותירה עיי חורבות מבתיהם של אנשים אחרים וכילתה עשרות אלפי דונמים של עצים? אש גורלנו?
מודל לחיקוי
הם רוצים להיות אחד משני ההראלים - מויאל או סקעת. הן רוצות להיות נינט או מרינה. הם רוצים להית אלירז שדה או בשבקין. אחים גדולים, מאסטר שפים, שורדים. הם רוצים להיות מי שהיו לפניהם, וזכו. לא חשוב במה, לא חשוב איך. העיקר – לנצח. לגרוף ג'יפ ארבע על ארבע או מיליון או שניהם, בניכוי מעצבן של מסים.
הם רוצים להיות ראש וראשונים. לא חשוב במה. לא חשוב איך. לזמום. לתכך. להתחנחן. העיקר – לא להיות מודחים ו"ללכת עד הסוף". הם יודעים – פרסום זה מעמד. פרסום זה כסף. צריך להיות פראייר לא לעלות על מסוק קל שמטיס אתכם אל גג העולם ולהתחיל לטפס לשם במדרגות שאינן נעות, אחת אחת, להתנשם, להתנשף, ולא להיות בטוחים שתגיעו אל מקום כל שהוא מחוץ לגרם המדרגות. מה זה קשור למילים מכובסות? זה קשור למציאות, סליחה לריאליטי שמשמת להן מצע, כר גידול, מדרגה. אנחנו הולכים ונהיים לקהילה של משוכפלים, סליחה – משובטים. עוד מאותו דבר. מויאל, סקעת, נינט, מרינה, שדה, בשבקין.
