"החתונה של אחותי הייתה יום מאושר מאוד עבורי אבל גם יום עצוב מאוד", מספרת אורית, רווקה בת 26 מירושלים. "שמחתי בשבילה אבל גם הייתי עצובה מאוד עבור עצמי. הסתובבתי בין האורחים. ראיתי את המבטים שלהם. חלק ניגשו, לחצו לי את היד ואיחלו לי 'בקרוב אצלך'. זה היה לא נעים. רציתי להיעלם משם. וזה לא שאני לא אוהבת את אחותי. אני אוהבת אותה מאוד ושמחתי עבורה. באמת. רק לא הצלחתי להבין למה אני לא. למה לא הייתי קודם מתחת לחופה, ולמה אני לא עכשיו. למה אני עדיין לבד". גם גילה זוכרת את יום חתונתה של אחותה הצעירה כחוויה לא נעימה. "הסתובבתי בין כולם, שלחתי חיוכים לכל עבר וניסיתי להפגין שמחה אמיתית, אבל בפנים הייתי עצובה. כל מה שרציתי היה לעזוב את האולם, לברוח אל החדר שלי ולבכות". גילה, בת 28, עובדת כמורה בחינוך המיוחד וטרם מצאה את בחיר ליבה. אין לה הסבר לזה, היא רק אומרת שהחתן המיועד שלה טרם הגיע. "אחותי התארסה בתוך שבועיים. אני זוכרת את הפגישות הראשונות שלהם, למרות שהיא לא שיתפה אותי. אולי לא היה לה נעים. כשהגיע רגע האמת, ההורים שלי קראו לי לסלון וסיפרו לי שצלחת עומדת להישבר. הם שברו לי את הלב". במשפחות רבות מכירים את התופעה: האחות הצעירה מוצאת את בחיר ליבה ומודיעה שהיא מתחתנת, וזאת בזמן שאחותה הגדולה עדיין רווקה. המצב בבית נהיה נפיץ ומורכב: מחד, האחות הרווקה חייבת להביע את שמחתה על האירוע המשפחתי גם אם בתוך ליבה משתרר בלבול וקושי רגשי, ומאידך, ההורים והכלה צריכים להלך בין הטיפות. כולם שמחים בשמחת האחות המתחתנת אך נזהרים. הרווקה נאלצת לא פעם לעמוד מול שאלות כמו "מה איתך", או "בקרוב אצלך" שפוצעות את הנשמה, והן שמחות עבור אחיותיהן, אבל קצת עצובות בשביל עצמן. מדובר בנושא מורכב ורגיש המכיל בתוכו אכזבות, תקוות וציפיות, שמחה שמהולה בכאב והרבה חלומות. "נישואי אחיות צעירות לפני המבוגרות משליכים על כולם, לא רק על האחות הבכורה", אומרת ד"ר מירי נהרי, פסיכולוגית קלינית. "אבל צריך לזכור שהיחס לנישואי האחות מושפע מאוד גם ממרכיבים תרבותיים. בציבור החילוני הסיפור פחות חמור וההתמודדות הפסיכולוגית קלה יותר. אישה רווקה עד אמצע שנות השלושים שלה הוא מצב די סביר ואפילו נפוץ, ולכן אין חוויה גדולה של החמצה או אובדן הזדמנות, פספוס או כישלון. גם אם כואב לבכורה בלב, היא יכולה להסתובב בין המוזמנים ולספר כי טרם התפנתה לחפש חתן, וכי היא עסוקה בפיתוח הקריירה, וכולם יבינו אותה. "בחברה הדתית והחרדית, לעומת זאת, אין ספק שהמיתוס המקראי של רחל ולאה מאוד משמעותי. החינוך הוא שנישואי צעירה לפני בכורה הם דבר שלילי. יש כאן תחושה פסיכולוגית שהבכורה לוקה בחסר. אולי היא לא מספיק יפה או לא מספיק חכמה".

המצב הזה עלול להשפיע על נישואיה העתידיים של הרווקה?

"בחברה הדתית-לאומית פחות, כי שם נפגשים בצורה אחרת, אבל בחברה החרדית המחשבות השליליות כלפי הבכורה עלולות להקרין גם על הסביבה. הנעקפת עלולה לגלות שמחירה בשוק השידוכים יורד".