בשעה טובה ובמזל נחתמה העסקה בין ראש ה
ממשלה, הרב
בנימין נתניהו שליטא, לבין המגזר החרדי. החרדים קיבלו את ה"יהלום" ואזרחי ישראל את הלום (גם עגל באידיש). בעולם היהלומנים נוהגים כולם לברך גם "מזל און ברכה". אז מה אכפת לנו לברך גם עתה!.
אדמו"ר המדינה, שומר ישראל הקנאי, כלכלן רב תהילה וקלקלן סדרתי, רב נתניהו החליט שהגיעה השעה להצטרף לכל אלה המשרתים בצבא השם ולא בצה"ל, עובדים את השם ולא אדמת הארץ או מפעליה. בקיצור, רב נתניהו ממשיך ב"לופט- געשעפטן ("עסקי אוויר") או בלופים יותר נכון) כי הכיסא והמעמד בלבד חשובים לו ולא חיילי צה"ל, לא ציבור העובדים או הסטודנטים.
למזלם של החרדים, הם מכירים היטב את האדמו"ר המוכן למכור את כל נכסיו ובלבד שיהיה אדמו"ר, לכן הם פעלו בצורה שראויה לכל שבח. שאפו לכם!.
החרדים ידעו היטב שגם שר הביטחון וראש המפלגה הוירטואלית המתקרא "מפלגת העבודה" (איזו בושה!) לא יעשו כלום אם הם ימשיכו לא לשרת בצה"ל וגם לא לעבוד. גם מפלגת קדימה שכל הזמן הולכת אחורה, לו הייתה בקואליציה, לא הייתה ממש מפילה את הממשלה על דברים "פעוטים" או "פאתיים" כאלה. הם היו שם, זאת אומרת בממשלה, ולא שמענו שגדודי חרדים הציפו את בקו"ם או שמא לשכות העבודה בירושלים ובני ברק עבדו שעות נוספות.
לעומת זאת, פקידי האוצר כן עבדו שעות נוספות כי כדי לקצץ לנכים, לחולים, לניצולי השואה, לגמלאים, בקיצור "לשחוט" אותנו בצורה שהם עושים אותה, חייבים שעות נוספות. ואם שעות נוספות, ודאי שמגיעה להם, לאוצר ופקידיו, תוספת כמקובל. איך אפשר להתקיים ממשכורות רעב של עשרות אלפי שקלים בחודש ועוד לדרוש מהם שעות נוספות!. עתה, לאחר שנהנינו קצת, נעבור "לספירת המלאי" כמקובל בסגירת השנה ולקראת הגשת הדוחות לרשויות המס הנגבה מאתנו, זאת אומרת אלה שעובדים (ברוך השם!).
אז מה היה לנו שם?
שלושים שרים, מאה ועשרים ח"כים ואפס מעשים. ציניקנים בלתי נלאים, בעלי אגוצנטריות נושקת שחקים הצוחקים מאזרחי ישראל. ויש לנו ראש ממשלה שעדיין לא החליט על מה הוא צריך להחליט או מה הוא רוצה להחליט, ואם בכלל הוא רוצה להחליט, חוץ מהחלטה אחת ויחידה: לשרוד כראש ממשלה. זו סיבה מספקת בהחלט כדי להיענות למפלגות החרדיות.
אז מה אם יש טמבלים המוכנים להתגייס לצה"ל ולשרת את החברה הישראלית בהגנה על המולדת? המזל הוא שהטמבלים אינם מתים אלא מתחלפים, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. הממשלה והכנסת יאשרו את הפטור משירות צבאי מטעמי דת לחרדים, יזרימו כספים לאלה שאינם מוכנים לצאת לעבודה זולת עבודת השם, ואותו השליש מן הציבור הנושא על גבו את המדינה, ימשיך לשבור את גבו.
סטודנטים ימשיכו ללמוד, לשלם שכר לימוד גבוה, לשרת המילואים, להקים משפחות ולפרנס אותן בקושי כי אסור לשלם משכורות גבוהות אלא רק למיוחסים דוגמת יועצים של שרים, מנהלי חברות ממשלתיות הממונים על-ידי ראש הממשלה והשרים ומיני פוליטרוקים מטעם. הממשלה לא תקנה כבאיות חדישות, לא תקים תחנות כיבוי בכרמל, אך לעומת זאת, השרים ועושי דברם ברשויות המקומיות ימשיכו לתת אתננים לכל המקורבים.
גם שר החינוך ימשיך לספר לעם היושב בציון עד כמה חשוב ללמוד מקצועות הליבה, אך באותה הנשימה הוא לא יתפטר אלא ימשיך לשבת בממשלה שפוטרת מגזרים שונים מללמוד אנגלית ומתמטיקה ומדעים אחרים. מעניין מאוד לדעת מה מרגיש שר חינוך בישראל כאשר הוא מדבר על ערכים נעלים כמו שירות משמעותי בצה"ל או תרומה לחברה ומאידך יושב באותה ממשלה שראשה, במעשיו הבלתי נסלחים, מעביר מסרים "חינוכיים" וערכיים שונים לחלוטין. כנראה שגם לתהייה מסוג זה יש תשובה "מלומדת".
איך יתכן שמי שרואה בשירות בצה"ל ערך עליון שיש לחנך לאורו מוכן לשבת ליד מי שפוטר רבבות מליטול חלק בשירות זה? זהו מעשה בלתי מוסרי בעליל. איך אפשר למתוח ביקורת קשה, ובצדק רב נגד משתמטים משירות צבאי, ובו בזמן לשבת ולראות את הציניות ואת מעשה הנקלה של פטור גורף, יהיו הטעמים אשר יהיו?
ממשלות ישראל בעשורים האחרונים נהגו באותה הצורה, כך שממשלת נתניהו אינה יוצאת דופן. מה שעושה את ההבדל הוא ההיקף של ההשתמטות משירות ומעבודה, וקבלת סכומי עתק כפרס.
מי שמנסה להשליך את האשמה על בן - גוריון הוא שקרן פתולוגי. גם אם יחזרו על כך כמו מנטרה, תולדות בן-גוריון לא ישתנו. כמי שאימץ לעצמו את תורת בן - גוריון ולמד אותה היטב, יורשה לי לקבוע שבן-גוריון לא היה נותן יד לקרקס הנוכחי. ראוי שתמצאו שקר אחר.
