התגברות החשיפה של הילדים לאירועי קיצון אלימים בתוך המשפחה, כפי שאנו עדים להם בתקופה האחרונה, מחייבת אותנו ההורים לתפקוד אקטיבי, נוכח וקיים. לא ניתן לקיים את ההורות בשלט רחוק, אך ניתן להפוך את אותם מקרים מזוויעים שמתרחשים לאחרונה, להזדמנות משמעותית לפיתוח תקשורת זורמת ומיטיבה ולהפיכת שעות המשפחה יחד לבעלות משמעות.
דווקא בבית, המקום שאמור להיות המגונן והבטוח ביותר, הילדים נחשפים לתמונות ואירועים שהיינו רוצים למנוע ולחסוך מהם. הטלוויזיה דולקת שעות רבות ומשמשת כאחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההוויה המשפחתית כולה. הילדים, גם אם נראה כי הם עסוקים בדברים אחרים, נמצאים לידנו ורואים וקולטים את תגובותינו ולעיתים הסיפורים הקשים פוגשים אותם גם אם לא התכוונו ורצינו בכך.
כתגובה לאירוע שבו ילד פוגש סיפור קשה של "מפלצתיות" במשפחה, הוא יכול לחשוש שמא גם הוריו, אם יכעסו מאוד או אם הוא ירגיז אותם, יהפכו לרעים ויפגעו בו.
הילדים נכנסים לחרדה
בקרב ילדים שנחשפים באמצעות הטלוויזיה לאירועי אלימות קיצוניים בתוך המשפחה, עלולה להיווצר חרדה גדולה, כשהשאלות שיכולות לצוף הן: "האם גם אמא ואבא שלי מסוגלים ברגעים של כעס גדול להתייחס אליי באכזריות". אצל ילדים צעירים, קיים בלבול רב בין דמיון למציאות, והחיבור בין הסיפור הקשה שנחשפו אליו בטלוויזיה ובין מה שעלול לקרות אצלם בבית, יכול להפוך לסיפור אחד שלם שמגביר אצלם חרדות ופחדים.
ילדים שיבחרו להעלות בפני הוריהם שאלות הנוגעות למקרה האלימות שפורסם בטלוויזיה, יספקו חלק מהפתרון ויבהירו כי הם אכן מצויים בחרדה. הורים שממלאים את תפקידם ההורי, יעצרו ויבררו עם הילד מה מציק לו, יתנו מקום לחששותיו ולפחדים שמציפים אותו וכמובן ירגיעו אותו בהבטחה שתמיד יאהבו אותו ויגוננו עליו בכל מחיר.
לא להירדם בשמירה
הורים שירדמו בשמירה ולא ימלאו את תפקידם ההורי, ידחו את פניית הילדים בביטול או בתשובה קצרה: "עזוב שטויות, אצלנו זה לא יכול לקרות", יותירו בו תחושות קשות של חוסר ביטחון ועם החשש שנשאר לנטישה הורית.
אותם ילדים שרגילים להדחות על-ידי הוריהם בתשובות קצרות ולא מספקות, עלולים לפתח תגובות התנהגותיות רגרסיביות שיביאו לידי ביטוי את פחדיהם, זאת תוך חזרה להתנהגויות שכבר נגמלו מהם. מדובר בהתנהגויות חריגות שיבואו לידי ביטוי בהרטבה בלילה, בקשיי פרידה מההורה בכניסה לגן וביציאה מהבית, בהצמדות בלתי פוסקת לאמא ובסירוב לעזוב אותה אפילו לרגע במהלך השהות בבית, בחזרה לתירוצים שימרחו את הזמן עד כניסתם למיטה, בקשיי הרדמות, בהתעוררות מחלומות מפחידים ועוד.