את מאמרו בניו-יורק-טיימס מסכם בעל הטור המפורסם תומאס פרידמן כך: "הדבר החשוב ביותר שהנשיא אובמה ומזכירת המדינה..יכולים לעשות עכשיו הוא - פשוט לצאת מן התמונה... אמריקה חייבת לסור מן הדרך...".
לבד מהסתייגות מדרך הגעתו למסקנתו - סגנון מעליב, פחיתות כבוד מחמת קירבת-יתר (אולי בגלל מוצאו היהודי), שיפוט מסולף - יסכים לה כל פטריוט ישראלי. מפני שאכן כדבריו: "אינך יכול לשאוף לשלום יותר מהצדדים בעצמם, וזה מה שאמריקה עושה. לאנשים המנהלים את ישראל ופלשתין היום יש העדפות אחרות. הגיע הזמן שנעזוב אותם לנפשם - לחיות עם התוצאות". פרידמן היהיר והמלא מעצמו יתפלא לשמוע ש"הרוב השקט", שהוא כביכול מדבר בשמו, רואה בהתערבות האמריקנית בעיה, לא פתרון.
את דחיית דרישת ההקפאה האמריקנית מכנה פרידמן "בחירה מופקרת" מצד מקבלי סיוע-ללא-תנאי, מעין צרכני סמים "החושבים שהם יכולים לקרוא תיגר על חוקי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והדמוקרטיה" ומבקשים כסף כדי לעשות את מה שהאינטרס הברור שלהם מחייב.
מעניין לבדוק, איך השכילה אמריקה לשרת את האינטרסים הברורים שלה בווייטנאם, ומדוע אירן ואל-קאידה עלולות להחליף את אמריקה בעירק ובאפגניסטן. ושם, זירת המחדל רחוקה אלפי קילומטרים, כאן היא על יד הבית.
"חוקי ההיסטוריה"? היש לפלשתינים היסטוריה? ומה אומרים "חוקי הגיאוגרפיה" על מרחק של יריית אקדח בירושלים מחולקת, ועל מדינה מוקפת אויבים שרוחב מותניה פחות מ-20 ק'מ? בתחום הדמוגרפי הוסיף פרידמן ל"גדה המערבית" ("2.5 מיליון") מיליון 1 שלא נולד, ולערביי ישראל כ-300.000, כנ"ל. ומניין לו ש"הרוב השקט" של היהודים והערבים מצדד בחלוקת הארץ, בניגוד לתוצאות הבחירות ולסקרים - בין הערבים בוודאי?!
ועוד משפט מעליב: "ישראל, כשאמריקה - מדינה שפיזרה עליכם מיליארדים והגנה עליכם באינסוף מסגרות בינלאומיות - מבקשת מכם להפסיק התנחלות ל-3 חדשים .... יש רק תשובה נכונה אחת, וזו אינה 'כמה?', כי אם 'כן, מה שתרצי, כי את ידידתנו היחידה בעולם'".
לבד מן הנימה האנטישמית ("כמה?"), צודק האיש: נטילת נדבות משפילה ויוצרת תלות. ובכל זאת: אמריקה לא הייתה קוראת "ידידתנו היחידה" למבקשים לקחת לה את וושינגטון הבירה ואת "13 המושבות", ערש הולדתה.
וגם זאת: ישראל דווקא כן נתנה תמורות לאמריקה, ובעיקר בדם. את מרבית פירות ניצחונותיה נאלצה להפקיר לאויביה המנוצחים, לטובת אינטרסים אמריקנים. ביום הכיפורים נמנענו ממכה מקדימה, שחררנו את הארמיה השלישית ונסוגונו. בתמורה רכשה ארה"ב את מצרים לגוש המערב. עד היום אין לאמריקה על מי להישען כאן באמת, זולתנו. כמה משלמת אמריקה בעבור בסיס כזה במקומות אחרים?
סטירת הלחי של פרידמן מתריעה:"שונא מתנות יחייה". די לנו בידידות בריאה מכוח תן-וקח על בסיס אינטרסים הדדיים בלבד: באסטרטגיה גלובאלית ובלחימה בטרור, בערכים ונכסי תרבות משותפים ובקשרים עם מיליוני בני עמנו ועשרות מיליוני ידידינו ברוח, מכוח ספר הספרים. מעבר לזה - "מוחל טובות"! שווה לנו מיליארדים שלא יעליבו אותנו - פרידמן ועיתונו, אובמה וכל המיעוט "הליברלי" - בעברית: השמאלני - שאצלם כמו אצלנו מבטא כת אליטיסטית ומתנשאת. לא את הקונגרס (שזה עתה תמך בווטו אמריקני לטובת ישראל) ולא את דעת הקהל, שבבחירות האחרונות תמכה בתומכי ישראל.
מדוע מתקשה פרידמן להבין, שעם נורמאלי יעדיף לחיות מפת במלח ולא ימכור בכסף את מולדתו ואת עתידו? מה גם, שכלכלת ישראל תסתדר גם בלי אותם הכספים, אם יש כאלה, שאמריקה נותנת מבלי שהאינטרס שלה, ושלה בלבד, יחייב.
