גורמים מדיניים בכירים הבקיאים בתמונת המשא-ומתן עם הפלשתינים וברזי הדיפלומטיה האמריקנית מעריכים כי הפעילות המדינית המשמעותית תתחדש רק בתום תקופת החגים הנוצריים. הפלשתינים יודעים זאת ובחודש הבא הם מתכוונים להעלות לדיון במועצת הביטחון את נושא ההתנחלויות והבניה במזרח ירושלים.
המערכה המדינית תעבור לזירת האו"ם והפלשתינים מביעים את מורת רוחם מנייר העבודה האמריקני שמסרה שרת החוץ האמריקנית קלינטון לעו"ד מולכו ולד"ר צאיב עריקאת לפני שבועיים. נייר העבודה שמכיל שש נקודות אמור לשמש כמצע לדיוני במתווה האמריקני החדש של "שיחות מקבילות" (parallel talks) עם שני הצדדים בנפרד.
על-פי מקורות פלשתינים בכירים חלה נסיגה בעמדה האמריקנית שהציג עד כה ממשל אובמה בנושאי הגבולות והביטחון בהסדר הקבע.
הממשל מבקש לדון מחדש בתפיסות שהציג בזמנו הגנרל ג'יימס ג'ונס ששימש עד לפני כחודשיים בתפקיד היועץ לביטחון לאומי. הגנרל ג'ונס קבע כי בשטחים הפלשתינים שמהם תיסוג ישראל בגדה יוצבו כוחות בינלאומיים או כוחות של נאט"ו ללא שום נוכחות של "אפילו חייל ישראלי אחד לתקופת מעבר עד הקמתה של המדינה הפלשתינית".
יו"ר הרשות הפלשתינית
מחמוד עבאס טוען כי ראש הממשלה הקודם
אהוד אולמרט הסכים לתפיסה הזו של הגנרל ג'ונס וקיבל אותה במלואה,לטענתו הסכימו לה גם הנשיא הקודם גו'רג' בוש, המלך עבדאללה הירדני ונשיא מצרים מובארק. עתה, מבקש ממשל אובמה לדון מחדש בהבנות האלה באמצעות הקמת ועדה ביטחונית של הצדדים.
הפלשתינים חושדים כי ביקורו האחרון של השליח המיוחד דניס רוס בישראל, שבמהלכו נועד עם ראשי מערכת הביטחון הישראלית, הוא חלק ממשא-ומתן חשאי בין ישראל לממשל אובמה לגיבוש סידורי ביטחון מוסכמים לאחר הקמתה של המדינה הפלשתינית.
לטענת גורמים בכירים ברשות הפלשתינית, ממשל אובמה מציג גם עמדה מעורפלת בנושא הגבולות של המדינה הפלשתינית העתידית. לדבריהם שרת החוץ הקודמת קונדליסה רייס קבעה כי גבולות המדינה הפלשתינית כוללים את: רצועת עזה, הגדה המערבית, בקעת הירדן, ים המלח ומזרח ירושלים. אולם שרת החוץ הנוכחית קלינטון הודיעה "בפורום סבן" כי "השטחים הנמצאים בין נהר הירדן לים התיכון הם בלתי מוגדרים ועל שני הצדדים להסכים על קו אחד שיצויר על מפה ושיפריד בין ישראל לפלשתין וכי התוצאה תהיה שתי מדינות עם גבולות פלשתינים קבועים עם ישראל מצרים וירדן".
מהן הסיבות לנסיגה בעמדה האמריקנית ביחס לפיתרון הבעיות הפלשתיניות?
הפלשתינים מפרשים את השינוי בעמדה האמריקנית בהתפתחויות בזירה הפנימית כתוצאה מהפסדה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס ורצונו של הנשיא אובמה להתמודד על כהונת נשיאות נוספת. מעמדו של הנשיא אובמה נחלש והוא זקוק לתמיכתם של היהודים. לכך הם מוסיפים את המשך ההסתבכות האמריקנית בעירק ואפגניסטן וחוסר יכולתו של הנשיא אובמה לנטרל את תהליך התעצמותה הגרעינית של אירן.
הד"ר צאיב עריקאת, ראש צוות המשא-ומתן הפלשתיני, הופיע באחרונה בפני הוועדה המרכזית של תנועת הפת"ח ובפני הועד הפועל של אש"ף וסיכם כך את השינוי שחל במדיניות הממשל האמריקני:
"הממשל חזר בו מדרישתו כי הפסקת הבנייה בהתנחלויות תהיה תנאי לחידוש המשא-ומתן בין שני הצדדים וכי הוא יתחדש מהנקודה שבה הופסק בתקופת ממשלת אולמרט. הממשל מעוניין לשגר לפלשתינים מכתב ערבויות שבו יובטח כי ההתנחלויות הן בלתי חוקיות וכי אין שום לגיטימציה לסיפוחה של מזרח ירושלים, למכתב שכזה יש תוקף מוסרי אך אין לו שום משמעות חוקית. נתניהו הצליח למחוק את השלב הראשון ואת השלב השלישי של תוכנית "מפת הדרכים", הוא מנסה לאלץ אותנו לקבל את השלב השני של התוכנית היינו הקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים".
ההערכה הפלשתינית היא דיי נכונה. הדעה הרווחת בממשלת נתניהו היא כי הגעה להסדר קבע מלא היא בלתי אפשרית. רק שר החוץ
אביגדור ליברמן אומר את הדברים בצורה עקבית וגלויה מהיום הראשון לחידוש המגעים עם הפלשתינים.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי גם בממשל האמריקני מבינים זאת לכן נייר העבודה האמריקני שעליו זועמים הפלשתינים הוא יותר "ריאלי". לממשל אובמה יש חלון הזדמנויות של כשנה בלבד עד לתחילת הקמפיין לתקופת נשיאות נוספת ובפרק הזמן הזה לא ניתן להגיע להסכם מסגרת על הסדר הקבע כפי שנקבע.המקסימום האפשרי הוא השגת הסכם ביניים נוסף למרות שהצדדים אינם מוכנים להודות בכך באופן פומבי.
המגעים המדיניים בעניין הפלשתיני יתחדשו "אחרי החגים" אך באווירה יותר קשה ובעימותים באו"ם ובזירה הבינלאומית. ממשל אובמה נסוג מדרישותיו ה"בלתי מציאותיות" וגיבש גישה יותר פרגמאטית אך ספק אם הדבר יספיק אפילו להשגת הסכם ביניים בין ישראל לפלשתינים. הפערים בין שני הצדדים הם גדולים מאוד.
