בימים האחרונים, מסתובב מייל ברשת האינטרנט המגיע כמעט לכל בית אב בארץ. מייל לא מחמיא לשר הביטחון שלנו. מייל המחזק את תחושת האפסיות של שר ביטחון שחובה עליו להיות אחראי על חיי החיילים ועל חייו של חייל אחד במיוחד. חייל, שהוא שלח לגבול שמעולם, כך נראה, אף לא בדק את ביטחונו. החייל, גלעד שליט, נחטף מתוך השטח הטריטוריאלי של ישראל בגלל כשל של המערכת הביטחוני שעליו מופקד שר הביטחון.
שרשרת של כשלים, המעמידים בסימן שאלה גדול, את כשירותו ואת מהימנותו של שר הביטחון. להזכירכם: ב-5.11.92 אסון צאלים. במקום לעזור בטפול בפצועים או לפחות לעודדם, עולה ברק על מסוק ומסתלק. השארת פצועים בשטח. בשנת 2000, קבר יוסף - חייל מג"ב, מדחת יוסף, נפצע ומאבד דם במהירות. לצה"ל הייתה תוכנית מובנית לחילוץ בשם "כותונת פסים". אבל ראש הממשלה ושר הביטחון דאז,
אהוד ברק, לא אישר לצה"ל את החילוץ. הוא העדיף לסמוך על ג'יבריל רג'וב. לראשונה בתולדותיו הפקיר צה"ל פצוע בשטח שניתן היה בקלות להצילו.
שבועיים לאחר שהפקיר את מדחת יוסף, מנע ברק את הצלתם של מטיילים באותו מקום (שטיילו באישור צה"ל). המטיילים נקלעו לאש שנורתה מכיוון שכם. צה"ל ניצטווה שלא להתערב. במשך יום שלם ניהלו חיילי אבטחה בודדים קרב נואש כשהכוחות מסביב וטייסי מסוקים מתוסכלים צופים בחוסר אונים בתקרית. לאחר שעות של חילופי אש, נהרג הרב בניימין הרלינג אב לשמונה ילדים.
ברק מנע את הצלתם מחשש שירגיז את הפלשתינים. זה היה כחודש לאחר פרוץ "אינתיפדת אל-אקצה" ולברק היה חשוב לפייס את ערפאת על חשבון אזרחי ישראל. ביציאה מלבנון בשנת 1999 הופקרו חיילי צד"ל. לאחר היציאה מלבנון, הכריז ברק כי אם רק יעזו לירות עלינו מלבנון - "אדמת לבנון תרעד". חודשים ספורים לאחר מכן, נחטפו שלושה חיילים ואדמת לבנון נשארה שקטה.
בינואר 1995 נחטף החייל נחשון וקסמן. בגלל יהירותו של ברק אשר שלח למבצע חילוץ את סיירת מטכ"ל, שלא הייתה ערוכה למבצע שכזה, במקום לשלוח את הימ"מ אשר גם התאמן לפריצות שכאלה וגם היו לו את הכלים הנכונים, נחשל המבצע ונחשון ז"ל נהרג ואיתו גם קצין הסיירת ניר פורז ז"ל.
מבצע
עופרת יצוקה לא החזיר את גלעד שליט. המבצע הסתיים בסימן שאלה גדול. מאז עברו כבר חודשים רבים ואין זכר לגלעד שליט. שר ביטחון, אשר שרשרת של כשלים מאחוריו, המגלה חוסר אחריות לגבי חייל שלו, אינו יכול להמשיך בתפקידו. ואם ברור לו, לשר, שאין אפשרות להחזיר חייל חטוף באמצעות פעולה בשטח, עליו ללחוץ על המערכת המדינית לסיים משא-ומתן. הוא, יותר מכל אחד, חייב להעריך את החייל שלו יותר מאיקס מחבלים הנדרשים לשחרורו. אבל לברק לא מזיז חייל אחד, היושב כבר כמעט חמש שנים בבור אפל. לא לו ולא לשאר השרים העוסקים בסחר-מכר קואליציונים ומוכרים את אזרחי ישראל כחפצים בעבור כסאות.
מר ברק, שרי ישראל - הקשיבו לקול האימהות. אימהות התארגנו למסע התראה. אלה האימהות אשר לא תשלחנה את ילדיהן לצבא אם המדינה לא תוכיח ותכיר באחריותה לחייהם של חיילים נחטפים או נופלים בשבי. אתם כל כך שאננים ובטוחים בעצמכם עד שנכבשתם בקסם של עצמכם. ובכן, אין בכם שום קסם שבעבורו תסכמנה האימהות לשלוח את ילדיהן לצה"ל. התעוררו. את מי תגייסו? את האברכים? זה הזמן להחזיר את החייל גלעד שליט הביתה.