כתבתי לך פעם, אברום בורג, מכתב אישי, ולא קיבלתי תשובה. כתבתי לך ב-2005 על הרעיון של קבוצת חברים שלי, שתעמיד את עצמך בראש כל המייחלים שמישהו יוביל את ישראל כדי להצילה מעצמה. נזכרתי בזה עכשיו, לאחר ששמעתי השבוע מה אמרו אנשי רוח, יוצרים מן השורה הראשונה, בהפגנה קטנה ועצובה נגד הגזענות, שהתקיימה מול מוזיאון תל אביב הישן בשדרות רוטשילד, הבניין שבו הוכרזה המדינה ונחתמה מגילת העצמאות ב-14 במאי 1948. רציתי להביא את רוח הדברים שאמרו שם דני קרוון, יורם קניוק, יאיר גרבוז, הפרופסורים גבי סלומון ונמרוד אלוני ואחרים, שהזדעזעו מגל הגזענות האלימה השוטף את
הארץ בניצוחם של רבנים ורבניות קנאים. ואז נזכרתי שאתה, אברום בורג, ניסחת את אותם הדברים כבר בעבר ("הארץ" 14.11.2003):
"ישראל היא מדינת אפליה לאומנית, בניין שבנוי על אטימות אנושית... המחזיקה את הפלסטינים תחת מגף קלגס" - ואת זה אמרת אתה, ישראלי חובש כיפה שהיה "נסיך" הציונות הדתית, ואחר-כך נשא משרות של מספר 1: יושב-ראש הכנסת, ויושב-ראש הסוכנות היהודית!
"אם הציונות היום היא ארץ ישראל השלמה - לא רק שאני פוסט-ציוני, אני אנטי-ציוני. אם הציונות היא נצרים וקריית-ארבע - אני אנטי-ציוני... לא מקבל את הציונות שלקחה את היהדות על כל יופייה והפכה אותה לפולחן עץ ואבן... אנחנו חיים במדינה שהולכת ונרקבת מוסרית" (אני יודע זאת מזמן, כי חקרתי את התופעה. אבל קל לתאר איך הרגשתי כשקראתי את הדברים מפיך, אברום בורג).
"מה שהכי מפחיד אותי הוא שאנחנו לא שמים לב לתהליך שעובר עלינו... בכל פעם אנחנו מתרחקים עוד קצת ועוד קצת מהמקום שבו היינו מבלי לשים לב... מאבדים את הרגש והרגישות שהיו המצפון שלנו... התהליך הסרטני אוכל בנו בכל פה. הפרוורסיה הציונית של המתנחלים והימין חדרה באופן ממאיר לכל רקמות חיינו ולא השאירה מקום לא נגוע בתודעה הלאומית". וכך הלאה - דברי אלוהים חיים:
"...האם מדינת ישראל עומדת בקריטריונים של מגילת העצמאות? - כמובן שלא!... חלק גדול מהתלמידים שאיתם דיברתי אמרו לי דברים מחרידים. הם אמרו: כשאנחנו נהיה חיילים נהרוג בלי הכרה זקנים, נשים וטף. הם אמרו: נגרש אותם, נטיס מאות אלפים מהם לעיראק. ורוב התלמידים שישבו בקהל מחאו כפיים לדעות הללו" (בעצרת השבוע סיפר נמרוד אלוני שהתארגנה קבוצה של מורים נגד גל הגזענות הנוכחי, ושהם צריכים להתמודד עם... תגובות אלימות נגדם מצד התלמידים).
נעלמת, אברום בורג, מזירת המאבק שעליה עלית בקולות ובברקים כאלה. כתבו עליך שהסתבכת בענייני עסקים. אני יודע שכוח וכסף פועלים כרעל המשתק את המצפון - ראו את הזירה הפוליטית כולה. אבל ההסבר הזה אינו מספק במקרה שלך. שכן באותו ראיון עצמו, ובראיונות נוספים באותה תקופה, גילית מידה יוצאת מן הכלל של מודעות וביקורת עצמית! הודית במפורש - לא יאומן ממש - שעכשיו אתה מבין
"עד כמה לא אהבתי את האדם שהפכתי להיות בגרסה הפוליטית... מבין שצמר הגפן הממסדי שפינק אותי וחימם אותי גם המית אותי מוסרית... הלקח שלי היה שאני חייב להגיד את האמת שלי במלוא עוצמתה. עדיף לי להפסיד על אמיתות, מאשר להיבחר על ריקנות" (אתה מבין את זה, מצנע?).
ולאחר כל זאת, אמרת דברים שהם התחייבות מפורשת לצאת למאבק:
"אני מרגיש חובה ליצור איזושהי חלופה לפוליטיקה של הייאוש והאלימות... את כל האנרגיה שלי אני מכוון למאמץ המרכזי של להציל את ישראל מהכיבוש. להציל את הציונות מעצמה". אמרת אמת "במלוא עוצמתה" והתנדפת. והרי גם פוליטיקאי, ואפילו הוא מיליונר, הוא בן-אדם. על מה אתה מדבר עם הילדים שלך, עם אשתך, עם חברים אמיתיים? מה באמת קרה לך?
- תכתבו לבורג ותשאלו אותו. אולי יתמזל מזלכם ותקבלו תשובה, ואז גם אני אלמד משהו.
