בחודש האחרון של שנת 2010 הצלחנו לכבות את הלהבות של הכרמל הבוער, אבל לא הצלחנו לכבות את השריפה הנמשכת זו השנה החמישית בלבם של הורים המתגעגעים לבנם הנמק בבור שביו. בחודש האחרון של שנת 2010 ובימים שפתחו את שנת 2011, התקשורת העסיקה אותנו בכל מה שהתרחש בין הסדינים של מי שהיה נשיאנו השמיני. אף לא מילה אחת על ילד חיוור-פנים, שננעלה דרכו אל אור השמש. בחודש האחרון של שנת 2010 הארץ געשה, ואף היינו מאוימים במשבר ממשלתי, האם הגיור יהיה מאיר-פנים, אוהב ומחבק כמו שקיבל עובד האדמה החקלאי בועז, איש בית-לחם, את בת מואב לחיקו, או שננהג כמנהגו של עזרא הסופר. אף לא אחד משרינו הנכבדים חשב, שיש להסעיר את הממשלה על כך שבאוהל ליד ביתו של ראש הממשלה יושבת משפחה, שרוצה דבר אחד - היא רוצה את בנה בביתה. משפחה שנשכחה בסערת השיח של תן וקח, שניהלו שרים בממשלת ישראל בדיונים סוערים בכנסת על הכל, רק לא על גלעד שליט. לקראת סוף שנת 2010 נדם ויכוח שהעסיק אותנו, מרח עמודים שלמים בעיתונות וגם תפס שעות רבות באמצעי התקשורת האלקטרונית. ויכוח על שעון קיץ ושעון חורף. מי שצידד בשעון אחד היה מוכן לטרוף את מצדדי השעון האחר, ולהפך. הוויכוח היה מלווה מטענים רגשיים ודתיים. הוויכוח היה מלווה באוקיינוסים של מילים ושל נתונים על רווח והפסד למשק הישראלי. ויכוח על שעון ובו 12 ספרות ו-2 מחוגים. בעיצומו של הוויכוח הזה ראש ממשלת ישראל וכל שריו החליטו לקראת השנה החדשה - שנת 2011 - לשלוח שי מיוחד לגלעד שליט - שעון יקר. שעון יקר-המציאות, שכבר רשום עליו פטנט ישראלי. לא שעון קיץ ולא שעון חורף. שעון ללא מחוג קטן המציין שעות וללא מחוג גדול המציין דקות. שעון ללא 12 ספרות. שעון אחד גדול עם ספרה אחת - 0, שעון שמחוגיו לא נעים קדימה ולא אחורה. את השעון הזה שלחו ראש הממשלה ושריו גם למשפחת שליט היושבת לבדה באהל בימי הקרה בעיר הבירה. השעון נעטף בעטיפה מיוחדת - עטיפה האומרת למשפחת שליט שמה שהיה הוא שיהיה. אני מקווה, שראש הממשלה יתעשת ויהפוך את שנת 2011 ברוחו של החכם באדם, קהלת, שהגיע העת לשנה של עת לטעת, לרפא, לבנות, לשחוק, לרקוד, לכנוס אבנים וגם פצצות, לחבוק, לדבר, לאהוב ועת לשלום. ולא תהיה זו עוד שנה של אמירות "לא" ועוד פעם "לא". אני מאחל לכולנו ששנת 2011 תהיה שנה בה ישובו לביתם כל קרבנות סכסוך הדמים היושבים מאחורי בריח וסוגר בבתי הכלא - גלעד שליט ישוב לחיק משפחתו - לביתו, ואסירים פלשתינים ישובו למשפחותיהם - לביתם. אישית, אני מאחל לגלעד שליט, שהשנה ימיר את שעון האפס - שבאטימות לב שלחנו אליו - בשעון בו ינועו המחוגים קדימה על פני 12 ספרות מחייכות ומלאות חיים, וכל מה שחלם אי שם בבור שביו יקרום עור וגידים.